View this post on Instagram
לפני שלוש שנים שכחה אמילי רוס לארוז את סכין הגילוח שלה כשנסעה לביקור משפחתי ארוך - וככה התחיל הרומן שלה עם שיער הגוף שלה. "זה התחיל כשילוב של סקרנות ודחיינות: כל הזמן שכחתי לקנות תכשירי גילוח, שיער בית השחי שלי צמח ורציתי לחקור את הרגשות שלי סביב זה", סיפרה לדיילי מייל הבריטי.
באופן מפתיע, הנוכחות של השיער הרגישה טוב ונוח. "בהתחלה זה לא היה לי טבעי. הייתי צריכה ללמוד לאהוב את השיער שלי כי אנחנו מתוכנתות מגיל צעיר שצריך להסיר אותו. עכשיו אני אוהבת אותו. הוא מרגיש רך ונעים. תעשיית היופי מרוויחה מהסרת שיער מיליוני דולרים והיא מבוססת על העיקרון ששיער גוף נשי הוא לא מושך, וזה משהו שצריך להיפסק".
היום מסתובבת רוס עם שיער בית שחי טבעי, אבל צבוע. "תמיד חלמתי לצבוע את השיער שלי, אבל חששתי להזיק לו. החלטתי לנסות את זה עם שיער בית השחי שלי – ואני אוהבת את זה".
למרות הביטחון שלה בדרכה, רוס נתקלת גם במהמורות. היא מודה שהיא מתקשה להשתחרר מהמוסכמות אליהן הורגלה: "עם שיער הרגליים שלי קשה לי יותר. איכשהו זה פחות נוח לי. אני רגילה להוריד שיער מגיל עשר, ומאז ומעולם חשבתי שזה דבר שצריך להתבייש בו".
והיא מתמודדת, כמובן, גם עם תגובות שליליות ברשת - שמגיעות בעיקר מגברים. "ציפיתי להערות אבל לא הייתי מוכנה לסוג ההודעות שאקבל מכל מיני גברים עם פטישים מסויימים, ולהודעות האלימות. לשמחתי יש לי קהילה שלמה של נשים שעומדת מאחוריי. אני יודעת שכאישה לבנה ורזה – ההתעללות שאני סופגת היא כלום לעומת אחרות".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
"בחרתי להיות שעירה ולהיות פומבית", היא מוסיפה, "אז אין לי ברירה אלא לקבל את גילויי השנאה. אבל אני לא צריכה להסביר את עצמי לאף אחד. אין שום בושה בשיער. ואני אומרת לכל הנשים: הגוף שלך הוא שלך, הבחירה שלך היא שלך – ולא של אף אחד אחר".
המסר העיקרי של רוס, שאותו היא רוצה להעביר לעוד נשים, הוא לעשות מה שטוב להן: "ואם מתישהו אני ארצה לגלח אני אעשה את זה בשבילי – לא כי צריך אלא כי אני רוצה. כרגע המטרה שלי היא לנרמל את זה".