להיות קרוב לאדם שעבר אונס או תקיפה מינית הוא לא עניין קל. אתם צריכים להבין שאנחנו, הקורבנות, מצויים בתחושה קבועה של בדידות קיומית - לא משנה בכמה אנשים אנחנו מוקפים, אנחנו תמיד לבד.
אתם שם בשבילנו, אתם רוצים להיות בשבילנו – אבל כמה שתתנו זה לא יהיה מספיק, כי משהו בנו יודע שאם בסוף נעמיד אתכם במבחן, אתם תכשלו. למה? כי לתחושתנו לא יתכן שאתם תדעו את מה שאנחנו יודעות – ועדיין תאהבו אותנו.
עוד בערוץ הנשים:
- הייתי רזה, אז אכלתי מה שבא לי: תמר הגיעה ל-112 קילו, ואז התחילה דיאטה
- לא עושה חשבון: האם דרך השלום הוא שיר פמיניסטי?
- "כל החיים התביישתי, אבל האמת היא שאני אוהב שמנות"
אין לנו חרדת נטישה, אלא ממש ידיעת נטישה. ברור לנו שאם רק תדעו את האמת, אם רק תכירו את הפגימות שלנו, לא תאהבו אותנו. כי הרי אנחנו לא ניתנות לאהבה, מקולקלות ופצועות.
זה עצום בשבילנו לדעת שאתם מוכנים להקשיב
קורבנות אונס נוטות להיות מאוד תלותיות. בגלל שאנחנו נמצאות בבדידות מוחלטת שצרובה בבשר שלנו, ברגע שמישהו מציע לנו את האפשרות לא להיות לבד - אנחנו רוצות עוד ועוד מזה. העצה שלי לכם היא: הציבו לנו גבולות. אנחנו זקוקות לגבולות. אבל עשו זאת בעדינות ובאהבה רבה, כדי לא לפרק אותנו.
קיימת בנו דואליות מאוד מבלבלת. מבחוץ הכל נראה מוחזק ומתפקד - אבל מפנים אנחנו צל של בנאדם. איש שצבוע בצבעי מים. הפער הזה מאוד מבלבל – גם אותנו וגם את הסביבה הקרובה אלינו. תעזרו לנו לגשר בין שני הפנים האלה, להבין שמותר לנו להיות גם האדם הזה וגם הזה – שניהם קיימים בתוכנו.
אל תכפו עלינו לדבר אם אנחנו לא מוכנות לכך, אבל וודאו שאנחנו יודעות שאתם שם כשנרצה לדבר. אולי אתם חושבים שאנחנו יודעות את זה, אבל זה חשוב להזכיר. אל תפחדו שאם תעלו את הנושא, תזכירו לאדם הפגוע את מה שאולי כבר שכח. הוא לא שכח, זה תמיד נמצא שם. בשבילנו זה דבר עצום לדעת שאתם מוכנים לשמוע על מה שעבר עלינו, שאתם מוכנים להיות שם ולהחזיק לנו את היד בתוך הזוועה הזו.
לעולם אל תטילו בנו ספק – אל תתהו אם אנחנו זוכרות לא נכון או שאולי פרשנו לא נכון את הסיטואציה. זה יהרוס אותנו.
1202 קו חירום לנפגעות תקיפה מינית | 1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
לערוץ של ערכת הכלים לנאנסת ביוטיוב | לעמוד של ערכת הכלים לנאנסת בפייסבוק
