מי אני
חן צברי , בת 25 מאשקלון. עובדת בחברת "גז" , רווקה.
מי אני במספרים
משקל לפני הירידה: 75 ק"ג.
משקל נוכחי: 56.5 ק"ג.
כמה ירדתי: 18.5 ק"ג.
כמה זמן לקח לי לרדת: 3 חודשים.
כמה זמן אני שומרת על המשקל: שנה.
דיאטה ראשונה בגיל 12
עד גיל 12, חן הייתה ילדה רזה. "אבל אז השינויים ההורמונליים פשוט הכניסו את הגוף שלי לסחרור", היא מסבירה. "בגיל 16 כבר שקלתי 80 קילוגרם. לא הייתי מוכנה לחיות ככה, הרגשתי שהמשקל הוא פשוט מכשול שעוצר אותי, והתחלתי להילחם בהשמנה הזו בכל הכוח".
חן פצחה בדיאטה הראשונה שלה, שלמעשה הייתה רק הפחתת כמויות המזון וכניסה למסגרת של ארוחות מסודרות ולא מפוזרות לאורך היום. "זה באמת השתלם והתחלתי להרזות, אבל בגלל ששנאתי ספורט אמנם ירדתי במשקל – אבל נשארתי עם המון עודפי עור לא אסתטיים. הצלחתי לרדת 15 קילוגרם, ושמרתי על התוצאה שנתיים – אבל אז הגיע הגיוס לצבא".
במהלך השירות עלתה חן את כל המשקל שהורידה, בצירוף 5 קילוגרם נוספים, והגיעה למשקל שיא. מכאן, היא הרגישה שהיא חייבת לעשות שינוי. "אחרי השחרור מהצבא ניסיתי לרזות שוב, אבל איכשהו לא הצלחתי - מנטלית ומעשית - להגיע למהלכים של ירידה משמעותית , דומים לאלו שהצלחתי להוביל לפני הגיוס. לא היה לי נוח בגוף שלי, וחלמתי להיות הרבה יותר רזה ומעוצבת, אבל חיכיתי לאיזשהו מומנטום, הארה כלשהי ולא עשיתי משהו אקטיבי בכיוון".
שמועות שהובילו אותה לחטט בפייסבוק הביאו אותה לאקדמיה להרזיה וחיטוב של טניטה פבר, ולמרות הסקפטיות היא החליטה לנסות. "כמו שכבר סיפרתי, אני וספורט זה ממש לא סיפור אהבה. לא עשיתי אפילו בגרות בספורט בזמנו, גם בצבא לא הצליחו להכריח אותי לעשות אימונים גופניים ובתוך תוכי לא האמנתי שיצליחו לשכנע אותי לעשות ספורט, אבל כנראה שהייתי מוכנה לעשות הכל כדי להגיע לגוף שרציתי. החלטתי פשוט להתחיל – ובגלל שהתוצאות הגיעו ממש מהר, המשכתי ואני ממשיכה כל הזמן".
ההתחלה, כצפוי, לא הייתה פשוטה. "היו ימים שממש רציתי לעזוב. האימונים מאוד אינטנסיביים , מאוד מהירים, השרירים מגיעים ממש לתחושה של שריפה - אבל משיעור לשיעור, כאשר פתאום מתחילים לחוש בחוזק של הגוף , הביצועים מתחילים להשתפר – הקושי מתחלף באתגר והנאה".
"זו החלטה שצריך לקבל", היא ממשיכה. "וכאשר היא מתקבלת, הדברים מתחילים להרגיש ולהיראות אחרת. גם מבחינת התפריט, תמיד אהבתי שטויות ונשנושים ואני אוהבת אותם גם היום, אבל בצורה מאוד מבוקרת ובמינון נמוך, בעזרת כל מיני טריקים. כאשר את מתחייבת לאכול שבוע שלם כל אוכל שבא לך, אבל אך ורק בעזרת צ'ופסטיקס, הרגלי האכילה מתחילים לחשב מסלול מחדש והכמויות יורדות פלאים – בעצם מגיעים לאכילה במנות קטנות אך לאורך כל היום , וכך לעולם לא מרגישים רעבים".
התפריט היומי שלי
08:00: הבוקר מתחיל משתיית כמה כוסות מים ואז נס קפה עם חלב.
10:00: חטיף בריאות או חופן אגוזים ותמרים.
12:00: פרי, לרוב זה תפוח ירוק או פרי אחר שמתחשק.
14:0: ארוחת צהריים שכוללת סלט גדול עם חזה עוף או טונה / חזה עוף עם בורגול או קינואה /דג או בשר עם ירקות אפויים.
16:00: פרי או קצת אגוזים.
18:00: מרק או חביתה וסלט .
ומה עם חטאים?
לצד התפריט הקפדני, חן מאפשרת לעצמה גם חטאים (במינונים קטנים). "בסופי שבוע אני שותה אלכוהול כאשר אני יוצאת, אבל בדרך כלל זה מסתכם בכוס או שתיים. בארוחת שישי אני לא מוכנה לוותר על פרוסה עם מטבוחה, שניצל וחציל של אימא שלי. למזלי אני לא חסידה של מתוקים, אז אני מוותרת על הקינוח ולוקחת עוד חציל במקומו". גם אמה של חן הצטרפה אליה בשינוי, והן תומכות אחת בשנייה. "גם לפני שהיא הצטרפה היא הייתה הכתף התומכת ולגמרי דרבנה אותי, תמיד דאגה שיהיה לי מה לאכול בשולחנות העמוסים שנהוגים אצלנו במשפחה. כל שאר המשפחה לא חלק מהדיאטה, הם אוכלים הכול ובכמויות, אבל אני ואמא שלי למדנו פשוט לאכול במנות קטנות, כדי שהנפש לא תסבול - ואז מתקזזים על כל החריגות באוכל באימון".
את החודש הקרוב תבלה חן על החוף בתאילנד – דבר שעד לא מזמן, לא הייתה מעזה לדמיין. "אף פעם לא אהבתי ללכת לים, לבריכה או לכל מקום שמצריך לבישת בגד ים. גם בתקופה של לפני הצבא, כשהצלחתי לרדת במשקל, הגוף שלי לא היה גאווה עבורי, היו מקומות עם המון עור עודף ושום דבר לא היה 'במקום'. רק עכשיו אני מתחילה לעכל את גודל השינוי הפעם, ומבחינתי ללבוש בגד ים בתאילנד זו ממש טבילת אש לחן החדשה".
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי: "ההחלטה מתחילה בראש, ורק כאשר שלמים עם ההחלטה לעבור את השינוי במאה אחוז – זה באמת יצליח. אם לא שלמים ואין מטרה מוחשית, כזאת שאפשר ממש לדמיין אותה מול העיניים , לרב התוצאות יהיו בהתאם – מעורפלות וזמניות".