מי אני: אורית לוי רווקה בת 30, מגבעתיים, מנהלת מרפאות רפואה פרטית.
מי אני במספרים:
משקל לפני הירידה: 130 קילו
משקל נוכחי: 79 קילו
כמה ירדתי: 51 קילו
המסע של אורית לוי התחיל לפני שבע שנים. היא שקלה אז 130 קילו והבינה שהיא צריכה משהו גדול כדי לעשות מהפך. "נפצעתי אנושות בתאונת דרכים קשה שעברתי. אחרי שיקום של שנה – נחשבתי לנס רפואי ויצאתי מהשיקום בתחושה שאני יכולה להשיג כל דבר בחיים". אורית החליטה להשתתף בעונה השנייה של התוכנית "לרדת בגדול" כמתמודדת מהבית, והצליחה לרדת 33 קילו. "נתתי את כל כולי וזה עבד, אבל עשיתי את זה כי רק רציתי להיראות טוב ולהיות חלק מהחברה. שמרתי על המשקל החדש שלי במשך כמה שנים, אבל הזמן עשה את שלו ושוב קפצתי למשקל של 102 קילו.
"החלטתי לעבור ניתוח שרוול כי הייתי בטוחה שזה הדבר היחיד שיעזור לי. בדיעבד, אני יכולה לומר שזה רק כלי. עברתי את הניתוח, וירדתי 12 קילו בעקבותיו, אבל לא עשיתי שום דבר כדי לעזור לתוצאות שלו. וככה, מהר מאוד הרחבתי בחזרה את תכולת הקיבה שלי, וחזרתי למשקל ההתחלתי שאיתו הגעתי".
המאבק של אורית נמשך. שנה וחצי לאחר ניתוח השרוול, במאי 2013, היא נכנסה לניתוח מעקף קיבה אצל ד"ר אנדרי קידר, וירדה 22 קילו. "גם לאחר ההליך הזה, המשקל שוב נתקע והבנתי שדבר לא יעזור אם אני לא אעזור לעצמי, ופניתי לטיפול באכילה רגשית".
רוצה גם להשוויץ בגזרה החדשה שלך? יאללה יאללה! women@mako.co.il
אחרי שני ניסיונות, אורית יודעת לומר היום שניתוח הוא רק כלי שמשרת מטרה. כדי להגיע לתוצאות, צריך לקחת אחריות, אותה אחריות שרבים בורחים ממנה כל הזמן. "אחרי ניתוח מעקף הקיבה שעשיתי, הבנתי שאני תמיד נמצאת בשוליים, ידעתי כמה קשה למצוא זוגיות, לא הרגשתי בנוח עם עצמי, והשלכתי הכול על המשקל. לקח לי זמן להבין שזה עניין פנימי ונפשי, והוא גדול יותר מהמראה שלי. למדתי שאני זאת שחוסמת את עצמי ומאשימה את המשקל שלי".
אורית פנתה כאמור לטיפול באכילה רגשית, הורידה מחסומים רגשיים מעצמה, למדה מתי היא אוכלת מתוך רגש, ולמדה לשלוט באכילה. "למדתי שהכול זה בחירה שלי, ושאם אני רוצה לפתוח דלת - עליי לקום ולפתוח אותה כי אף אחד לא יעשה זאת עבורי. ככל שהמשקל ירד ועשיתי עבודת תחזוקה פנימית - הדלתות נפתחו. מצאתי אהבה, התחלתי להתלבש יותר יפה ולהרגיש טוב עם עצמי - חיצונית ופנימית. ובעיקר המשכתי לאכול כל מה שאני אוהבת, ללא איסורים וללא מגבלות ובלי תפריט. פשוט למדתי לאכול נכון. "היום אני שוקלת 79 קילו והיד עוד נטויה. אני מנהלת בלוג בפייסבוק שנקרא בדרך להיות רזה בו אני מתעדת את המסע שלי ונוגעת במקומות חשוכים ומספרת איך זה הרגיש לחיות בקבר של שומן".
התפריט היומי שלי
"אני אוכלת כל 3 שעות, מנת פחמימה (עד 15% מהארוחה), מנת חלבון, ומנת ירק, כמובן שאני אוכלת גם דברים משמינים וקינוחים, אבל אז אני מגדירה לי ימים קבועים וזמנים בהם זה קורה, ככה שבעצם אני לא נותנת לרגש שלי לאכול. אני אוכלת מבחירה ומכניסה בכך רגשות אהבה וביטחון ושמחה. יש הבדל משמעותי בין אכילה מתוכננת לאכילה רגשית ולא מודעת".
מה הדבר הכי משמעותי שהשתנה בך בעקבות הירידה במשקל?
"השינוי האמיתי שלי נעשה מבפנים. חיזקתי ברגים שהיו רפויים ומלאי אבק של פחד, חוסר ביטחון, שפלות, ניקיתי אותם טוב והברקתי אותם ככה שהחלפתי אותם בחוזקות, ביטחון, עצמאות, אמונה. אני יותר מאמינה בעצמי, יש בי יותר כוחות ויכולות, אני מרגישה שאני שווה משהו. אבל הדבר הכי גדול שהשתנה הוא שהיום אני לא נותנת לסביבה להחליט עבורי. אני קובעת את הנורמה. כבר לא מרגישה בשוליים, ולא במקום אחרון - קודם אני".
מה הטיפ הכי גדול שלך למי שמעוניין לעבור שינוי?
"אני מציעה להיצמד לתפריט, לקנות יומן ולתעד את האכילה על פי שעות בלי שקרים. לאכול כל 3-4 שעות. לשתות מים. ופשוט לתעד הכול. כמובן לצאת לפעילות גופנית שנעימה לך וכל פעם לאתגר את עצמך יותר. למשל הליכה בקניון ולאט לאט הליכה סביב הקניון עם נעלי ספורט, הליכה שמתוכננת לפעילות גופנית כחלק מהתהליך או למשל לרדת ולעלות את מדרגות הבניין להתחיל בקטן ולגדול. ואנחנו נתחיל בגדול ונקטן".
רוצה גם להשוויץ בגזרה החדשה שלך? יאללה יאללה! women@mako.co.il
עוד בערוץ הנשים:
>> זייפה היריון ולקחה תינוק כדי להשיג בחור
> רזה לא תבין זאת: צרות של עגלגלות
>> דוגמנית על כסא גלגלים: "לא נותנת למחלה לנצח אותי"