מי אני: תמר להב, חיילת בת 20 מירושלים, רווקה.
מי אני במספרים:
גובה: 167 ס"מ
משקל לפני הירידה: 87 קילו
משקל נוכחי: 57 קילו
כמה ירדתי: 30 קילו
תקופת השינוי: כשנתיים וחצי. "בעשרה חודשים הורדתי 25 קילו, ובמשך שנתיים נלחמתי על חמישה קילו נוספים".
במשך כמה זמן אני שומרת משקל: חודשיים
אם הייתן אומרות לתמר להב לפני שלוש שנים שהיא תוריד 30 קילו, היא הייתה צוחקת לכן בפנים. מאז שנולדה סבלה להב מבעיות משקל, בדומה ליתר בני משפחתה, והיה נדמה שמדובר במציאות קיימת שלא תשתנה. "אצלנו, מנה אף פעם לא הייתה מנה נורמטיבית, אלא צלחת גדושה שאין סיכוי ששני ילדים רזים היו מצליחים להכיל. תמיד הייתה תוספת ועל השולחן היה אוכל לגדוד, ולא רק לארבעה אנשים".
בשל היותה תמיד גדולה מחברותיה, להב סבלה מהקנטות תמידיות. "אני זוכרת את כל הלעג, אבל כמו כל בן אדם נורמטיבי, הדחקתי את המקרים הטראומטיים. אבל כבר בגיל 5 ידעתי מה זה חרם רק כי הייתי שמנה, וזה בטח לא תרם לביטחון העצמי שלי. להיות ילד שמן זה בהכרח ללמוד להתמודד כל הזמן עם אכזריות סביבך, בלשון המעטה". ככל שהשנים חלפו, ההצקות אמנם פסקו, אבל תמר המשיכה להשמין ומשהו בתוכה זעק לשינוי. גם העובדה שלא הייתה בזוגיות אף פעם, נתנה לה כוח לרצות עוד יותר להרזות.
"ביטחון עצמי זה משהו שלא ידעתי שקיים אצלי או שיגיע אי פעם. ככל שעברו השנים המשכתי להשמין ולהרגיש מאד רע עם עצמי. המשוואה פשוטה: אם אין בטחון עצמי ואהבה עצמית, לא ניתן להיפתח בפני אנשים אחרים ובוודאי שלא לקשר אינטימי".
השינוי הגיע בעקבות שינוי שחברתה הטובה עשתה. זו נרשמה לאחת הקבוצות של 'שומרי משקל' והקילוגרמים החלו לרדת, להב החליטה שאם היא יכולה אז הכל אפשרי. היא נרשמה גם כן, ותוך עשרה חודשים הורידה 25 קילו. היום היא חולמת להיות מדריכה בארגון. "ביטחון עצמי זה משהו שרכשתי רק אחרי שירדתי כ-20 ק"ג וגם אז, לקח עוד הרבה זמן. היום המטרה שלי היא להדריך נוער ב-'שומרי משקל', להעביר להם מהידע שצברתי ולהגיע ממקום שמבין אותם והיה כמותם ממש לפני רגע".
מה היה הרגע הכי קשה בתהליך?
"מעבר לכך שהבית שלי הוא לא בדיוק ידידותי למרזים, המשבר המשמעותי ביותר היה אחרי הירידה הגדולה של 25 קילו ממש בקלות וללא תקלות בדרך, התחלתי להרשות לעצמי להקפיד קצת פחות. מפה לשם עליתי חמישה קילו בכחמישה חודשים לערך. לא הצלחתי לחזור לעצמי, ניסיתי לספור וכל פעם כשהגעתי לחריגה, ויתרתי. כשהתגייסתי זה לא הפך לפשוט יותר, בטירונות ובקורס סבלתי נורא, כמובן שכל החטיפים וחגיגת השק"ם שהבנות קיימו בחדר לא תרמו. בסוף הקורס נשקלתי ונדהמתי שעליתי כבר כעשרה קילו מתוך העשרים וחמשה שירדתי. חזרתי לספורט ומשם הקילוגרמים המשיכו לרדת".
התפריט היומי שלי
ארוחת בוקר: פייבר1+יוגורט בטעמים 0%+פרי /טוסט מלחם קל וירקות/סנדוויץ' עם ביצה וגבינה/אבוקדו. ארוחת ביניים: ירקות עם גבינה/פרי/שקדים+נס קפה.
ארוחת צהריים: שניצל 5% עם סלט וטחינה/ קציצות קטניות+דגן מלא שאני מכינה עם סלט וטחינה להכל מצטרפים ירקות מבושלים או מרק/סלט גדול עם ביצה וגבינה בולגרית.
ארוחת ביניים: חטיף אנרגיה+נס קפה/שני תמרים+נס קפה/פרוסת לחם קל עם ריבת חלב לייט+נס קפה. ארוחת ערב: פשטידת ירקות וחלבונים+סלט+גבינה/דפי אורז ממולאים גבינה וסלט/שקשוקה עם גבינה בולגרית וסלט.
ארוחת לילה: יוגורט+פרי.
מה את מרגישה שהשתנה בעקבות הירידה במשקל?
"דבר ראשון האהבה העצמית. אם פעם זה היה להסתכל במראה ולהלקות את עצמי - היום אני מסתכלת הרבה במראה ואף מעלה חיוך. אני גם נכנסת לכל חנות בגדים שבא לי, וקונה מה שאני רוצה ולאו דווקא רק את מה שעולה עליי. אני מדברת היום עם אנשים בראש מורם, אוהבת לצאת לבלות, וכמובן נכנסתי לשגרת כושר. כיום אני עושה ארבע פעמים ספורט בשבוע, מה שעד לפני 3 שנים היה השנאה והפחד הכי גדול שלי. ההרגשה קלילה וכיפית יותר, אני בת 20 ומתנהגת כמו אחת כזו, הרבה בזכות המסגרת שהצטרפתי אליה".
מה הטיפ שלך למי שמעוניין לעבור שינוי?
"קודם כל, חשוב לרצות בשינוי - רק כך זה יקרה. לצערי, זה לא קסם. אחרי ההחלטה, צריך ליצור סביבה תומכת; בין אם זה עוד מישהו שיעבור איתך את התהליך, אם זה להירשם לקבוצה, אם זה המשפחה או אפילו הבן זוג. בנוסף כדאי ליידע כמה שיותר אנשים שהחלטת לשנות את אורח חייך. להתחייב זה מחייב, ברגע שכולם יידעו, לא יהיה לך נעים להפר את ההתחייבות לא רק לעצמך אלא גם להם. והכי חשוב, להבין שזה אורח חיים ולא דיאטת בזק וגמרנו, באורח חיים מותר ורצוי ליהנות ולכן יש לשלב פינוקים פעם בכמה זמן, ובנוסף משהו קטן מתוק כל יום".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך במייל המערכת
>> בפעם הקודמת: "להגיע למשקל של 122 קילו זו תבוסתנות"
>> "הצלחתי רק אחרי שהפסקתי להישקל"
לכל הכתבות במדור איך רזית