מי אני: מאיה מהצרי (31) נשואה+3 בנות, ממושב כפר ורבורג בדרום. עובדת כמנהלת במועדון הכושר "הסטודיו של סמדי" ומטפלת בנשים הסובלות מאכילה רגשית.
משקל לפני הירידה: 120 ק"ג.
משקל נוכחי: 57 ק"ג.
כמה ירדתי: 63 ק"ג.
כמה זמן לקח לי לרדת: 3 שנים.
כמה זמן אני שומרת על המשקל: שנה.
"אין צורך להתעלל בעצמנו כדי לרזות"
לפני כמה חודשים יצאה מאיה לחופשה משפחתית ביוון. כשהגיעו למלון, במקום לחפש את הבופה כמו פעם, היא מיד ביררה איפה חדר הכושר, ואחרי שהניחה את התיקים בחדר התייצבה שם לאימון. "אני זוכרת שנכנסתי לחדר הכושר, והייתי שם לגמרי לבד. עשיתי אימון מלא, וכשסיימתי נשמתי עמוק, הסתכלתי במראה והייתי פשוט מאושרת. ברור לי שאני שונה מרוב האנשים, כי מי מגיע למלון מדהים כזה, לחופשה כיפית, ומיד רץ להתאמן? אבל כשהייתי שמנה גם הייתי שונה, וזה היה שוני שכרוך בהרבה יותר סבל, אז אני מעדיפה להיות שונה ורזה".
עוד ב-mako נשים:
- צעירה מתה בניתוח לקיצור קיבה: הוריה יפוצו במיליונים
- הרווקות החילוניות רוצות בן זוג דתי
- בושם לחג: איזה ריח הגברים הכי אוהבים?
את עיקר ההישג שלה זוקפת מאיה לשינוי הרגלים יסודי ומעמיק. "הכי חשוב בתהליך ההרזייה הוא לוותר על הדפוסים הקבועים, על האכילה האוטומטית הזו שלא קשורה לרעב ושובע. זה החלק הקשה באמת, לשנות את ההרגלים שלנו. למשל, להתרגל לעובדה שאני לא חייבת לאכול עד שהצלחת מתרוקנת, אלא עד שאני מרגישה שבעה, או לנשנש צלחת שלמה של עוגיות בזמן שיחת טלפון פשוט כי היא מונחת שם, אלא לבדוק עם עצמי: האם מתחשק לי לאכול את העוגיות? האם אני יכולה לוותר עליהן? לעורר מחדש את מנגנון השובע הטבעי שלי היה עבודה נפשית, אבל עכשיו, אחרי אי אילו שנים, אני יכולה להגיד שזה השתלם. אני לא מרגישה 'בדיאטה' או 'בעונש', החלטתי מראש שאני לא מכניסה את עצמי למקומות האלה של סבל מיותר. אני אוכלת מאכלים מאוזנים וטעימים במידה, מקפידה על ספורט וזה מספיק לגמרי, אין צורך להתעלל בעצמנו כדי לרזות ולשמור על משקל תקין".
התפריט היומי שלי
התפריט משתנה לפי סדר היום שלי. אני שומרת על גמישות ופתוחה לטעמים וסוגי מזון שונים, ומקפידה להמתין שעתיים-שלוש בין ארוחה לארוחה.
ארוחת בוקר: 2 פרוסות לחם בראשית, כף גבינה וירקות טריים.
ארוחת ביניים: תפוח ירוק.
ארוחת צהריים: דג בתנור, ירקות מבושלים ואטריות אורז. אני מקפידה על מנת ירקות, חלבון ופחמימה מורכבת, ומקפידה לאכול אותם בסדר הזה.
ארוחת ביניים: מוזלי שמורכב מיוגורט לבן, גרנולה וחצי פרי מתוק חתוך.
בשעה 7 בערב אני מתאמנת אימון אירובי וכוח כשעה וחצי, ולאחריו אוכלת ארוחת ערב.
ארוחת ערב: חביתה עם סלט ופרוסת לחם, ולאחר מכן אני משתדלת לא לאכול עד הבוקר שלמחרת.
כששואלים את מאיה מה היה לה הכי קשה בדיאטה, היא לא נוקבת בשם של עוגה ספציפית שהיא חולמת עליה בלילות או דוכן שווארמה שהיא הוזה את ריחו בהקיץ. "הייתי ילדה שמנה, הפכתי לנערה שמנה וגדלתי להיות אישה שמנה, וזה היה הנושא שאני ואמא שלי זכרונה לברכה רבנו עליו הכי הרבה. כל חייה היא רצתה שארזה, ואני הייתי מרדנית מכדי להקשיב. לצערי היא חלתה בסרטן ונפטרה לפני שנתיים, הרבה לפני שהגעתי למשקל הנוכחי שלי, אבל אני בטוחה שעכשיו היא מסתכלת עליי מלמעלה ומחייכת חיוך ענק".
פעם לא היה טעם לחיים, היום רוצה לטרוף אותם
ירידה של יותר ממחצית ממשקל הגוף גוררת, מטבע הדברים, לא מעט תגובות. "המשפחה שלי מנהלת מועדון כושר במושב כבר 19 שנים, מועדון מוצלח ומפורסם. תמיד הייתי אחות של, הבת של, אבל היום אני מאיה מהצרי - זאת שעברה מהפך בחיה ועוזרת לנשים אחרות. קורה לי הרבה שלא מזהים אותי, אני ניגשת לומר שלום לאנשים שלא ראיתי כמה שנים וצריכה לשכנע אותם שאני זו אני, כי המהפך שעברתי הוא באמת בלתי נתפס. המשפחה שלי כמובן גאה ותומכת. בעלי קיבל אישה חדשה, אנרגטית ומאושרת, הבנות שלי קיבלו אמא חדשה שיכולה לקפוץ ולשחק איתן מבלי להתנשף. וכמובן שאחותי סמדי, שבהזדמנות זו אני רוצה להודות לה על כל העזרה והתמיכה שקיבלתי ממנה לאורך התהליך, מפרגנת מאוד".
מלבד השינוי החיצוני, ירידה משמעותית כל כך גוררת בהכרח גם שינוי פנימי. "אני חושבת שאין דבר שלא השתנה בי. אני אישה חדשה, נולדתי מחדש פיזית רוחנית ונפשית. היה רגע אחד שאמרתי לעצמי אם לא אעשה שינוי בחיי אין טעם לחיים, והיום אני רוצה לבלוע את החיים הכי בגדול. יש לי אומץ לעשות הכל, בלי פחד. פעם רציתי להיות שקופה, שלא יבחינו בי, והשומן שימש עבורי כחומה נגד העולם. הרבה אנשים משתמשים באוכל כסם ובשומן כחומת הגנה, ולא באמת רוצים להיות רזים, כי כשאת רזה את בעצם חשופה, אין מה להתחבא מאחוריו. רק מי שהיה במשקלים של השמנה חולנית יכול להבין את העניין הזה, אבל באמת שהכוחות שמקבלים בתהליך שווים הכל".
בתור מי שירדה משקל עצום, ומסייעת לאנשים המתמודדים על אכילה רגשית, יש למאיה טיפ חשוב מאין כמותו למי שמעוניין לקחת את ההחלטה ולעשות שינוי. "לא צריך לחכות למוטיביציה או לזמן הנכון. אין זמן כזה, תמיד יהיה חג, אירוע או יום הולדת, ומוטיבציה היא זמנית. החיים קצרים, עוברים כהרף עין ובעצם לא מייצרים לנו הזדמנויות - זה אנחנו שצריכים לקח פיקוד ולהחליט שהגיע הזמן. הטיפ השני הוא כמובן לא ליפול לפתרונות קסם ולדיאטות בזק, כי דינן של הרפתקאות כאלו להיגמר ב'ירידה לצורך עלייה'. כדי ליצור שינוי עמוק ומהותי, שגם יישמר לאורך זמן, צריך ללכת בדרך ארוכה ולהתמיד בה".
רוצה גם להשוויץ בגזרה החדשה שלך? יאללה יאללה! women@mako.co.il