מי אני: ורד שמיר, בת 36, נשואה+3, מנהלת מוצר בחברת תרופות, גרה בצור יצחק.
מי אני במספרים:
גובה: 1.68 ס"מ
משקל לפני הירידה: 78 קילו
משקל נוכחי: 64 קילו
כמה ירדתי: 14 קילו בחצי שנה
במשך כמה זמן אני שומרת משקל: שנה וחצי.
לורד היו את כל התירוצים למה לא לעשות דיאטה בשנים האחרונות: או שהיא לפני לידה, או שאחרי לידה, או שהיא בדיוק בתקופה שלאחר אחרי לידה והופס, היא שוב בהריון. "לפני שנה כבר נגמרו לי כל התירוצים, הילדה הקטנה שלי כבר הייתה בת שלוש. החלטתי להיכנס לקבוצת תמיכה ולהוריד את כל הקילוגרמים העודפים. מה שדירבן אותי היה המראה של הבוסית שלי. הבנתי שאם היא יכולה, גם אני יכולה. היא סיפרה לי שנרשמה ל'שומרי משקל', והבנתי שאם אצטרף גם אני נוכל ליצור קבוצת תמיכה בעבודה רק של שתינו וזה יקל עלינו את התהליך. העובדה שקבוצת התמיכה הייתה קרובה בעבודה, בשילוב עם קבוצת תמיכה וכוח רצון עשו את העבודה".
ורד החלה את תהליך הירידה במשקל, והבינה שבמקביל לתזונה נכונה, היא צריכה להתחיל לעשות ספורט. "אימצתי לעצמי תכנית ריצה הנקראת 'מהספה ל- 5 ק"מ בתשעה שבועות', ומלמדת נשים כמוני, שמרגישות כבדות אחרי שנים של חוסר פעילות גופנית, לרוץ בצורה מתונה ואחראית. ההפתעה כל פעם מחדש שאני מצליחה לסיים חמישה ק"מ של ריצה, שלוש פעמים בשבוע".
מה היה הרגע הקשה ביותר במהלך הירידה במשקל? "האמת היא שכמעט ולא היו לי רגעים קשים במסגרת התהליך, מכיוון אפשר לאכול הכל. אני בחרתי לעצמי מה לאכול, ובגלל שהיו תוצאות כל כך מהר - זה היה כמו גלגל שמניע עצמו. הצלחתי לעשות סוויץ' בראש לאורח חיים אחר".
באמצע התהליך קרה דבר נפלא שהחדיר בוורד עוד יותר מוטיבציה להמשיך: בן זוגה הצטרף אליה למסע. "אומנם לא כחבר מן המניין בקבוצה של שומרי משקל - אלא כשותף אישי שלי לנושא ספירת הנקודות. הוא חזר גם להתאמן בחדר הכושר, והקילוגרמים ירדו בזה אחר זה. בסוף התהליך הוא ירד משמעותית במשקל ונראה מהמם. ההצלחה המשותפת מעודדת אותנו ובימים קשים יותר אנו נעזרים ותומכים אחד בשני".
התפריט היומי שלי: "אין לי תפריט יומי קבוע. אני אוכלת המון ירקות ודברים מזינים ומשביעים בעלי חלבונים או סיבים. אני לא אוכלת מטוגן בכלל ומצאתי תחליף מעולה- מכשיר אדים שמבשל את האוכל. אני לא נוגעת בקרואסונים או בפחמימות מהסוג הזה. אני מאוד אוהבת שוקולד ומתפנקת על עוגות אבל רק במסגרת הנקודות".
"סקיני במידה 38? בשבילי?"
ורד מספרת כי הסביבה הייתה בשוק מהשינוי, מכיוון שזאת גם הפעם הראשונה שהיא הצליחה להצטמצם לכאלה מידות. "קשה לתאר את התחושה במילים: הפרגונים האין סופיים, תחושת ההצלחה והעמידה ביעדים שהצבתי לעצמי והכיף בהבנה שבכל חנות שאכנס אליה תמיד אמצא משהו מתאים עבורי". במהלך הירידה ורד נמנעה מקניית בגדים, היא החליטה שעד שהיא לא מגיעה למשקל היעד שהציבה לעצמה, היא נשארת עם בגדיה הגדולים עליה. "בבת אחת שיניתי את כל המלתחה שלי ולכן השינוי היה דרמטי. סגנון הלבוש שלי השתנה ממלתחה של בגדים רחבים שמנסים רק להסתיר הכל, לסגנון נשי ומחמיא. אני נהנית להתלבש ועכשיו זה גם קל".
"בפעם הראשונה שהלכתי לקנות בגדים, זה היה לאחר שירדתי יותר מ- 12 קילו. נכנסתי לחנות בגדים ולא היה לי מושג איזה מידה אני. המוכרת הגישה לי מכנסי סקיני במידה 38. לי? 38? סקיני? איזו תחושה מדהימה הייתה ברגע בו המכנסיים עלו עלי, כנראה אותה תחושה שהרגיש מנהל הבנק באותו היום בו יצאתי מהחנות עמוסה בשקיות. אני חייבת לומר שעד היום, כשאני הולכת לקנות בגדים, אני ניגשת באופן קבוע לבגדים שהם במידה אחת או שניים גדולים עליי. אני מניחה שעם הזמן אתרגל למצב החדש אך עם זאת זה מזכיר לי תמיד מהיכן באתי, ולאן אסור לחזור".
טיפ למי שמעוניין לעבור שינוי: "צריך להיות סלחני לעצמך גם אם מועדים בדרך. בסופו של דבר מבינים שמדובר בשינוי אורח חיים. רק אז אפשר לעשות שינוי ולשמור על התוצאה".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך. שלחי את פרטייך ל-women@mako.co.il