מי אני: גל בנימין, 24, רווקה, צלמת ועובדת במשרד אלטשולר שחם מתל אביב.
מי אני במספרים:
גובה: 154 ס"מ
משקל לפני הירידה: 72 קילו
משקל נוכחי: 51 קילו
כמה ירדתי: 21 קילו
תקופת השינוי: שנה ושלושה חודשים
במשך כמה זמן אני שומרת משקל: חצי שנה
"אני נאבקת במשקל מאז שאני בת שמונה", משחזרת בנימין. "הכל התחיל בכיתה ג', כשאובחנתי בהפרעות קשב וריכוז, מה שגרם לתסכול גדול מאחר והמסגרת לא הבינה איך מתמודדים עם הבעיה. לאורך השנים, תמיד הייתי הילדה השמנה בכל המסגרות מהיסודי וכולל הצבא. לאורך חיי, ניסיתי סוגי דיאטות שונות והצלחתי להוריד בסביבות ה-15 קילו אבל תמיד העלתי חזרה את המשקל וגם יותר. תמיד סבלתי מהערות כמו 'יש לך פנים יפות, את רק צריכה להרזות' או ' אולי לא כדאי לאכול גם את זה'".
אחרי הצבא, מצאה את עצמה בנימין במקום האחרון בו חשבה: היא התחילה לעבוד במכון כושר. "החברים בעבודה ניסו תמיד לדרבן אותי להתחיל להתאמן, משהו שלא עשיתי מימיי. להיפך, בשיעורי ספורט תמיד הייתי הראשונה להתחמק. אבל אחרי שהגעתי למצב שאני לא מוצאת בכלל בגדים ללבוש והרגשתי מאד חסרת ביטחון בעקבות המראה שלי, החלטתי שהגיע הזמן לשינוי אמיתי באורך חיי".
השינוי הראשוני והמשמעותי שעשתה בנימין היה לשנות את תפריט התזונה שלה, אבל מהר מאוד היא הבינה שבלי ספורט זה לא יעבוד. "קבעתי אימון אישי עם איתמר סנדרס, מאמן כושר שמלווה אותי כבר שנה ושלושה חודשים. בהתחלה התאמנו פעם אחת בשבוע בסטודיו קטן כי הרגשתי חריגה בתוך החדר כושר. עם הזמן התחלתי לראות תוצאות והעליתי את כמות האימונים ואפילו התחלתי להתאמן בתוך חדר הכושר. היום אני מתאמנת 6 פעמים בשבוע, מתוכם 3 אימונים אישיים עם המאמן שלי".
מה היה הרגע או הרגעים הקשים ביותר בעת הדיאטה:
"בתחילת התהליך לא נתקלתי בקשיי התמודדות מכיוון שככל שיש יותר תאי שומן בגוף כך יותר קל לרדת. אבל אחרי שהורדתי 10 קילו, נתקלתי בעצירה. זה אמנם דבר שגרתי וידוע, אבל היה לי קשה להתמודד עם המצב הזה, במיוחד שידעתי ששגרת האימונים והתזונה הייתה ברמה גבוהה. הגעתי להבנה שככל שהתהליך יהיה יותר יציב ולא דרסטי כך אוכל לשמור בעתיד על משקל יציב. לאחר חודש לא קל, הקילוגרמים החלו 'לנשור' שוב עקב ההתמדה ושינוי בסוג האימון והתזונה".
התפריט היומי שלי (פירוט ארוחות):
"אין לי תפריט קבוע אני משתדלת לגוון ולא לאכול ארוחות גדולות, לחלק לארוחות קטנות", אומרת בנימין.
ארוחת בוקר: קורנפלקס בריאות / מעדנים וכוס קפה.
ארוחת ביניים: כריך עם גבינה.
ארוחת צהריים: אורז מלא ומגוונת אותו כל פעם עם משהו אחר.
ארוחת ביניים: פירות.
ארוחת ערב: חביתה עם גבינות ולחם קל.
כיצד הגיבה המשפחה לשינוי:
"המשפחה הייתה הראשונה שהבחינה בשינוי, גם כשהיה מדובר רק בקילוגרמים הראשונים. הם תמכו ועזרו גם ברגעים הטובים וגם ברגעים הרעים. ככל שהצטמצמתי כך גם גברו התגובות מצד בני משפחתי המורחבת, דבר שגרם לחיזוק נוסף. המחמאה הכי גדולה שקיבלתי מאבי הייתה כשיצאתי לרוץ איתו והוא אמר לי, 'בחיים לא חשבתי שאזכה לרוץ עם הבת שלי. איזה כיף לי'".
מבחינת פרגון מצד חבריה, בנימין מספרת, "התהליך היה בזמן שעבדתי בחדר כושר, המתעמלים שרגילים לראות אותי מדי יום התחילו להבחין בשינוי. לאחר כמה חודשים, התחלתי לקבל תגובות ומחמאות על בסיס יומי. החברים לעבודה פרגנו ותמכו ואפילו המתעמלים שהכירו אותי בתור הילדה 'השמנמנה' בקבלה נדהמו לאור השינוי. נקודת השיא הייתה כשהציעו לי לצאת לקורס מאמני כושר".
מה את מרגישה שהשתנה בעקבות הירידה במשקל?
"הדבר העיקרי הוא הביטחון שעלה בעקבות הירידה במשקל. פתאום התחלתי להביע את דעתי בקול, והקרנתי את האישיות האמיתית שלי. דבר נוסף, תמיד הייתה לי חיבה לאופנה אבל אף פעם לא יכולתי להתלבש כפי שרציתי. עם הירידה הגיע גם הביטחון להתלבש כפי שתמיד רציתי. כעת, אני קונה בגדים במידות שלא חלמתי עליהם מעולם. בהתחלה בתור 'רזה' היה לי מוזר לגשת למידות קטנות, אוטומטית הייתי לוקחת מידות גדולות. לאחר מדידה, הייתי מפנימה שכעת אני במידה small. הדבר הראשון שקניתי לאחר ההרזיה היה סקיני ג'ינס אחרי שלא נכנסתי שנים לג'ינס. משם עברתי ללבוש מכנסיים קצרים, חצאיות ושמלות, דברים שלא לבשתי מעולם".
"סיפור מצחיק שקרה לי היה כשבחור שהיה איתי בשכבה הגיע לחדר כושר, ולקח לו זמן להבין שזאת אני. הוא לבסוף שאל בהיסוס אם הייתי איתו בשכבה ואחרי שהשבתי לו בחיוב, הוא אמר לי, 'לא היית נראית ככה פעם'".
מה הטיפ שלך למי שמעוניין לעבור שינוי:
"צריך להבין שזה תהליך שמלווה אותך לאורך כל החיים, זה לא מהיר וצריך להתמסר לאורח חיים בריא. לאחר שאני עוברת את התהליך אני יכולה להעיד בפה מלא שהכל אפשרי רק צריך כוח רצון".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך במייל המערכת
>> בפעם הקודמת במדור: "מברווזון מכוער הפכתי לברבור יפהפה"
>> "החמיאו לי בטירוף, כאילו הייתי מינימום הכלה"