מי אני: פזית חג'בי, בת 36 מגן יבנה, רווקה, עובדת עם נוער בסיכון
משקל לפני הירידה: 77 קילו
משקל נוכחי: 49.5 קילו
כמה ירדתי: 27.5 קילו
כמה זמן לקח לי לרדת: 11 חודשים
כמה זמן אני שומרת על המשקל: כשנתיים
למעלה משלושים שנה שפזית חג'בי נמצאת במלחמה יומיומית מול המשקל. "אני זוכרת שהייתי ילדה שמנה כל חיי", היא אומרת. "הייתי תמיד רצה לאוכל לנחמה. לא היה לי כיף, התביישתי מאוד באיך שאני נראית, אבל שום דבר לא עזר. חוויתי המון פעמים השפלות: פעם מישהו אמר לי שהתחת שלי כמו קבינה של משאית".
עם גיוסה לצבא, החליטה פזית שהיא רוצה לשנות את אורח חייה. היא לא ידעה כיצד לעשות זאת בצורה נכונה, ומספרת שלעתים אפילו הייתה עושה לעצמה צומות, ואוכלת רק עד 12 בצהריים. במקביל, חוותה כל הזמן תחושה של כישלון ביצירת קשר עם בני המין השני. "חוסר ביטחון היה חלק מהעניין. היו גם בנים שכבר בדייט הראשון הרשו לעצמם לבקר אותי על הרגלי האכילה שלי. גם כשכבר נרקמה זוגיות זה השפיע: כשרע לך עם איך שאת נראית, גם אם מישהו מאוד אוהב אותך - קשה לך להאמין לו כי את לא אוהבת את עצמך".
הרגע בו הבנתי שאני עושה שינוי
פזית החלה לסבול מבעיות רפואיות בשל עודף משקלה. "היו לי כאבים בקרסול וסבלתי מפעילות יתר של בלוטת התריס. הייתי בקופת חולים והאחות העירה לי שהגזמתי. החלטתי לקחת את עצמי בידיים". פזית החליטה להצטרף לקבוצת תמיכה של שומרי משקל, אבל היא לא הייתה שלמה עם ההליך במאה אחוז. "כל כך פחדתי לשמוח בהתחלה מההצלחות שלי ולא העזתי להגיד לעצמי שאני ארד מעל 20 קילו. יצרתי לעצמי מטרות קטנות. בכל פעם שכבשתי מטרה, שמחתי קצת. לאט-לאט השמחה הזו גברה".
מה היה לי הכי קשה בדיאטה
"החלק הכי קשה בתהליך הירידה במשקל שלי היה פשוט לקחת את עצמי ולהגיע לשומרי משקל. הגעתי לשם מתוך ייאוש כבד לאחר שכבר ניסיתי לרדת בעבר מספר פעמים ולא כל כך הצלחתי. הרגשתי שאין לי שליטה בחיים, שהמשקל פוגע בי בחיים הפרטיים. ההתחלה לא הייתה הכי פשוטה כי לא הייתי רגילה לזה, אבל המדריכה המדהימה שלי והקבוצה תמכו בי מאוד. התחלתי לצאת להליכות, דברים שלא עשיתי לפני כי פשוט כאבו לי מאוד הרגליים מהכובד של המשקל. במהלך התקופה של הירידה היו המון פיתויים, אבל תמיד בדקתי עם עצמי אם אני יכולה לוותר עליהם. על מאכלים כמו בורקסים ומאפים למיניהם ויתרתי לחלוטין. למדתי לאכול דברים חדשים והיום אני מכורה ליוגורט".
התפריט היומי שלי
ארוחת בוקר ב-5:30: ארבע פריכיות אורז עם כף גבינת שמנת 5% וכוס נס קפה.
ארוחת בוקר ב-8:30: יוגורט או חביתה.
ארוחת ביניים: פרי.
ארוחת צהריים: סלט ענקי עם חזה עוף או שניצל ברוקולי של טבעול.
ארוחת ביניים: כוס נס קפה עם שוקולד או חטיף אנרגיה.
ארוחת ערב: כריך עם גבינה חמש אחוז או מנת סלט.
ארוחת לילה: פרי.
כיצד הגיבה המשפחה לשינוי
"משפחתי הקרובה הייתה סקפטית מאוד בקשר לירידה שלי במשקל. הם לא האמינו בהתחלה כי כבר ראו אותי עולה ויורדת במשקל לא אחת בעבר. למרות הכל הם תמיד תמכו ועזרו בכל מה שיכלו ולאט לאט ראו את השינוי הענק שאני עושה. כיום, כשאני מגיעה הביתה, אמא שלי מכינה לי אוכל מיוחד, קונה חלב 1%, מבשלת עם מעט שמן ואפילו גיסי מכין לי סלטים ללא שמן".
כיצד הגיבה הסביבה לשינוי
"עד ה-15 קילו הראשונים כמעט אף אחד לא שם לב. כשהתחילו להבחין בשינוי, הגיעו הפרגונים מאנשים בסביבה. אנשים שלא ראו אותי הרבה זמן התקשו לזהות אותי. לפעמים אני עדיין קצת מתקשה להאמין כשמחמיאים לי".
לאחר הירידה במשקל פזית הייתה צריכה לרענן בדחיפות את ארון הבגדים. "אחרי הירידה הגדולה הגעתי לחנות למדוד בגדים ופתאום ראיתי שהמידה הכי קטנה גדולה עליי. באותו הרגע נפל לי האסימון על השינוי הגדול שעשיתי. זה היה בלתי נתפס והזוי לחלוטין. המוכרות תמיד מפרגנות לי שכיף לי שאני רזה ושהכל מתאים לי. זה מצחיק אותי ועדיין מדי פעם קשה לי להאמין בזה בעצמי. כיף להרגיש כמו בן אדם חדש".
מה השתנה בי בעקבות הירידה במשקל
"המון דברים השתנו. למדתי איך ליהנות מהאוכל תוך שליטה והבנה, למדתי שיש לי כוחות ושאין דבר שיכול לעמוד בפניי. למדתי לדחות סיפוקים ולאהוב אוכל בריא ושונה ממה שהתרגלתי. למדתי לתעל את הרגשות שלי לפעילות גופנית ולא לרוץ ישירות לאוכל כשרע לי. הביטחון העצמי שלי עלה".
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי
"הטיפ הכי גדול הוא פשוט להתחיל. להיות בקבוצת תמיכה, לדעת שאת לא לבד. אני ממשיכה ומקפידה להגיע לקבוצה בכל שבוע, למרות שמזמן הגעתי למשקל היעד שלי. דבר נוסף הוא לא לפחד מהשינוי ולהציב מטרות קטנות וריאליות. צריך להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית אך גם לא למנוע מעצמי הנאות קטנות".
רוצה להשוויץ איך רזית? יאללה, מחכות לך! women@mako.co.il