מי אני: מירי שלמה, בת 32, נשואה ואמא לשלושה ילדים. מתגוררת באשקלון ועובדת כמנהלת חשבונות.
גובה: 155 ס"מ.
משקל לפני הירידה: 78 קילוגרם.
משקל אחרי הירידה: 58 קילוגרם.
כמה ירדתי: 20 קילוגרם.
תקופת השינוי: 4 חודשים.
מירי לא זוכרת את עצמה כילדה שמנה. היא לא נאבקה במשקל כשהיתה נערה בבית הספר והקילוגרמים לא קפצו עליה יום אחד בהיר. העלייה במשקל החלה בעיקר בזמן השירות הלאומי. "שירתי בבית חולים ולא היה כל כך מה לאכול במהלך היום. כשהייתי חוזרת הביתה, הייתי חוטפת כל מה שבא ליד. לרוב הייתי בוחרת בפחמימות ושם התחילה העלייה", היא מספרת. זמן קצר לאחר השירות, נישאה מירי לבעלה ושנה לאחר מכן נכנסה להריון בו הוסיפה 13 קילוגרמים נוספים למשקלה.
אז כבר החלה לקבל תגובות מעליבות ביחס לגזרה שלה. "הרגשתי כמו דובה ושאין לי מה ללבוש. לא היה לי חשק לצאת מהבית, אנשים בסביבה שלי לא היו רגישים". לאחר הלידה הראשונה החליטה שהגיע הזמן לעשות משהו, והצליחה להשיל כ-23 קילוגרמים תחת משטר דיאטה קפדני - לא צלח זמן רב.
באופן מפתיע, גם הירידה במשקל לא ריצתה את הסובבים אותה. אז החלו להעיר לה שהיא רזה מדי. "הייתי רגישה למילים שלהם והתחלתי לאכול ולנטוש את הדיאטה כדי לא להיתפס כרזה מדי. חזרתי למשקל השיא שלי".
"אמא, למה את שמנה?"
ההחלטה על השינוי הגיעה בזכות היקר לה מכל, בנה הקטן של מירי: "יום אחד הוא שאל אותי: 'אמא? למה את שמנה? מה יש לך בבטן? תינוק?' ואז החלטתי שזה הרגע לעשות את השינוי." את הדחיפה והליווי שנדרשו לה קיבלה באמצעות האקדמיה להרזיה וחיטוב הגוף של טניטה פבר.
הכניסה לתהליך לוותה בספקנות מצדה של מירי, אך במהרה הבינה שירידה במשקל היא לא רק הקפדה על תפריט אלא גם תהליך רוחני שדורש אנרגיות מתאימות ואימוץ גישה חדשה כלפי הרגלי האכילה הקיימים. כמובן שגם התפריט היומי עבר שינוי וכלל פרידה מהמאכלים המתוקים, שתיית חלב סויה ושקדים, שילוב קטניות ושתייה מרובה של מים. (3-4 ליטרים ביום.) על מנת לשפר את התוצאות, שילבה מירי אימוני כושר כ-3 פעמים בשבוע. היא מציינת שבטרם נעמיס צלחות בלהט, נזכור שגודל הקיבה שווה לגודל האגרוף שלנו. "אחרי שהצלחתי להבין, למדתי להרגיש מתי אני רעבה ומתי אכלתי מספיק".
"בשבועות הראשונים הייתי חושבת על הקינוחים כל הזמן"
השינוי באורח החיים כרוך באתגרים לא פשוטים, המרחק מהמאכלים האהובים, ההתמדה בחדר הכושר והקושי הפיזי. אך מסתבר שכוח הרצון חזק מהכל. והדחיינות הוחלפה בהתמכרות. "אימוני הכושר היו מאוד קשים לי בהתחלה, היו לי סחרחורות, קשיי נשימה וכאבים. אבל היה ברור לי מההתחלה שאני הולכת עד הסוף למען המטרה. עם הזמן התמכרתי לחדר הכושר. הפנמתי את השיטה שתביא אותי למשקל הרצוי".
ומה עם יציאות? "אם בעלי ואני יוצאים למסעדה אני משתדלת לאכול סלט עם כמה שיותר עלים ירוקים, את הרטבים עדיף בצד כדי שאוכל להוסיף את הכמות שמתאימה לי".
התפריט היומי שלי:
בוקר: חלב שקדים עם גרנולה לייט.
צהריים: 120 גרם חזה עוף או הודו או דג אפוי בתנור עם סלט ירקות.
ערב: סלט עם טונה במים או חביתה או גבינת טופו.
בין הארוחות: ירקות. ושתיה מרובה של מים. (3-4 ליטרים).
המשפחה מפרגנת
לאורך כל תהליך ההרזיה, מירי חוזרת ומדגישה את החשיבות הגדולה של סביבה תומכת ומחזקת. "אני פשוט נהנית לקבל תגובות חיוביות מכולם. בעלי מאוהב התלהב מהרעיון שאני מרזה. בגן השעשועים שאלו את הבן שלי אם אני אחותו הגדולה וזה גרם לו להרגיש ממש טוב עם השינוי שעברתי. הילדים לא מפסיקים להזכיר לי כמה אני רזה.
"אני מנסה להכניס גם את בעלי לשינוי, זה קצת קשה אבל לאט לאט אנחנו נצליח. הוא מרוצה ממני עד השמיים. זה כאילו שיש לו אישה חדשה בבית. יש לנו יותר מצב רוח, אנחנו יוצאים יותר. זה משנה הכל לטובה. גם הילדים שלי מרגישים אחרת. הילד שלי מספר שפעם הוא לא היה מצליח לחבק אותי והיום הוא מתפעל ממני."