מי אני
יעל כץ, 34, נשואה + 3, מזכירת בית ספר, גרה בכפר הרי"ף
מי אני במספרים
גובה: 1.62
משקל לפני הירידה:67
משקל אחרי הירידה: 47
כמה ירדתי: 20 קילו
תקופת השינוי: 6 שנים עם שני הריונות
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה לי בטן. הייתי ילדה שמנמנה, כזו עם בטן בולטת וזה הפריע לי. זה לא היה ברמה החברתית אלא יותר ברמת הדימוי העצמי שלי. אני זוכרת שבילדות בחוג ריקוד התביישתי ללבוש בגד גוף כמו שאר הבנות כי הבטן שלי בלטה החוצה.
מגיל צעיר מאוד לבשתי רק בגדים שחורים ורחבים בכדי לטשטש את הבטן. זה משהו שנשאר איתי עד היום.
בילדות ובהתבגרות לא אהבתי ללכת לים. לא אהבתי ללבוש בגד ים, שלא נדבר על ביקיני, כי לא הרגשתי בנוח עם הגוף שלי ונמנעתי מכך ככל שיכולתי. גם החיפוש אחר הבגד המושלם שלא יבליט ויהיה נוח ולא צמוד מידי או רחב מאוד הכביד עלי.
אחרי הלידה חזרתי למשקל של לפני ההריון אך במשך השנה, שכללה חופשת לידה ארוכה, עליתי למשקל של סוף חודש תשיעי-רק שלא הייתי בהריון. שקלתי 67 קילו, המשקל הכי גבוה שלי אי פעם! ראיתי במשקל הזה נורה אדומה והבנתי שאני זקוקה לשינוי.
גיסתי סיפרה לי על שומרי משקל והחלטתי להירשם. נרתמתי במלוא המרץ והכוחות לתהליך ושם פגשתי גם את דליה, המדריכה שלי, שאין לי מילים לתאר עד כמה האישה הזו מדהימה ומה היא עבורי. היא הפכה להיות הגורו שלי והיא ממשיכה ללוות אותי כבר שש שנים, למרות שאני כבר במשקל הכבוד שלי. בכל השנים האלה, מאז התחלתי את התהליך, נראה לי שלא הפסדתי מפגש אחד.
יש משהו בקבוצה שמעניקה תמיכה ועידוד לאורך הדרך. הבנתי שעצם העבודה שאני חולקת את התהליך הזה עם עוד אנשים שעוברים בדיוק את אותה התמודדות מחזקת אותי ונותנת לי מוטיבציה להמשיך הלאה.
הקבוצה יוצרת תחושת מחויבות שמובילה לתוצאות הטובות, זה מקום של תמיכה ואת שומעת סיפורים מאחרים שמדרבנים אותך להתמיד.
גם לבעלי יש חלק חשוב בתהליך הזה ואפשר לומר שהוא גם האחראי להוציא את מהפך התזונה לפועל. הוא התגייס ועזר לי לשנות את אורח החיים והתזונה בבית. שיתפתי אותו במה שלמדתי והוא התגייס בעצמו לתהליך כך שכל הבית עבר שינוי. גם אמא שלי הצטרפה בעקבותיי לקבוצה, ואנחנו תומכות אחת בשניה, היא בישלה עבורי ועזרה לי לעבור את התהליך בהצלחה ובזמן קצר .
היום בבית אנחנו אוכלים מוצרים בריאים יותר ודלי שומן, פחות ג'אנק. למדתי להקטין את גודל המנות שאני אוכלת ולפזר את הארוחות במהלך כל היום, לתת לגוף כל פעם קצת אוכל כדי שיהיה לו "דלק". כמובן שאני מקפידה לשתות המון מים לאורך היום.
ברמת הכושר, התחלתי בהליכות ומשם המשכתי לריצות. גיליתי שאני ממש אוהבת את זה. ספורט חשוב לאורח חיים בריא ולחילוף החומרים שתורם לזירוז היריד במשקל ועל הדרך הוא מחטב אז זה- ניצחון לכל כיוון.
חשוב לי להגיד שהשינוי הוא לא נקודתי. מהרגע שנכנסת לתהליך התחייבת לאורח חיים שונה וצריך להבין שמדובר בתהליך לטווח הארוך. מכיוון שמדובר בתהליך ארוך טווח, יש גם, כמו תמיד, גם רגעים פחות קלים. עבורי, הרגעים שהיה לי יותר קשה בהם היו בחופשות הלידה- כשהייתי כל הזמן בבית והמקרר היה זמין ונמצא מולי כל היום. כשאני בסביבת הילדים ויש קצת חטיפים הפיתוי גדול וגם בחורף היה לי יותר קשה, כי עבורי יש משהו שקושר בין קור לאכילה רגשית.
התפריט היומי שלי:
בוקר: 2 כוסת מים, קפה , בננה וירקות חתוכים
ביניים: יוגורוט 0 אחוז עם דגני פייבר
צהרים: חלבון (חזה עוף/ קציצה) כוס פחמימה (קוסקוס/אורז/ בורגול /כוסמת) מנת ירק מבושלת (ירקות מוקפצים/ אנטי פסטי/ ירקות מאודים) וסלט קצוץ בצד
ביניים: פרי (לרוב תפוח)
ערב: 2 פרוסות לחם קל עם ממרח- גבינה/ טונה/מיונז/טחינה/אבוקדו או ביצים. ירקות בצד.
המשפחה והסביבה הקרובה שלי מאוד מפרגנים לשינוי שעשיתי. לאורך כל התהליך הם תמכו בי, נרתמו יחד איתי ועזרו לי לממש אותו. בלי בעלי ואמא שלי לא הייתי מצליחה לעשות את זה. הכי מצחיק אותי שיש אנשים שלא ראיתי שנים והם בקושי מזהים אותי.
בעבודה שלי, בה אני עובדת כבר שנתיים, הגעתי כבר במשקל החדש. הם לא האמינו ששקלתי 20 קילו יותר והייתי צריכה להראות להם תמונה. הם חשבו שפשוט הייתי ככה כל חיי.
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי:
אני מאמינה שאין דבר העומד בפני הרצון. צריך לרצות לרזות, אבל מכל הלב. זה מתחיל ונגמר במשמעת עצמית. נכון שזה תלוי גם בדברים אחרים, אבל צריך להיות מחוייבים ב- 100 אחוזים לתהליך וגם למצוא את השיטה שהכי נכונה עבורך-עבורי זו קבוצת תמיכה.