מי אני: לילך פריינטה, בת 37 ואם לשתי בנות. מתגוררת בנהריה ועובדת כסוכנת מכירות בחברת מזון.
גובה: 1.71 מ'.
משקל לפני הירידה: 72 ק"ג.
משקל אחרי הירידה: 56 ק"ג.
כמה ירדתי: 16 ק"ג.
תקופת השינוי: 5 חודשים.
לילך אף פעם לא התמודדה עם עודף משקל, עד שהגיעה להריון הראשון שלה, במהלכו עלתה כ-30 ק"ג. "בהריון הזה התפרעתי ולא הצלחתי לחזור לגוף שהיה לי לפני", לילך מספרת: "פתאום הבטן נופלת, יש לי קימורים גדולים והרגליים השמינו. הייתה ממש לא מחוטבת".
"עליתי שוב במשקל, איבדתי כל פרופורציה בגוף"
לאחר 10 שנים, לילך נכנסה להריון שני שנגמר בניתוח קיסרי. לדבריה, ספורט אף פעם לא היה חלק מהחיים שלה וההחלמה מהניתוח הייתה עוד סיבה להימנע מכושר גופני. במקרה של לילך, דווקא חוסר היכולת להתלבש ולהרגיש יפה, הוא מה שגרם לה להבין – שהיא זקוקה לשינוי. "כשהייתי צריכה לחפש בגדים למסיבת הבריתה של הבת השנייה שלי, כל מה שמדדתי לא החמיא. זו פשוט לא הייתה אני, הבגדים היו גדולים וזה נראה רע. אני בן אדם שמאוד משקיע באסתטיקה והרגשתי שהלבוש הזה, זו לא אני".
"למדתי להיות מסודרת"
עוד באותו היום בחנות, לילך נרשמה לקבוצת ההרזייה של שר פיטנס, בהמלצת חברה. בקבוצה, למדה לילך לשנות את הרגלי האכילה שלה: "כל יום כבר ידעתי מה אוכל למחרת. אם קבעתי ללכת למסעדה, אני אבדוק מראש את התפריט כדי להבין אם יהיה לי מה לאכול שם", מסבירה לילך. גם באירועים משפחתיים, לילך למדה להגיע שבעה. "כשיש אירוע, הבנתי שכדאי לסדר את היום בצורה שאני לא גוועת ברעב עד הערב. יש שם כמויות של אוכל שיכולות לגרום לך להשתולל". גם לפני ארוחות ערב גדולות, לילך מסבירה שעדיף להשקיע בארוחת צהריים קלילה יותר כדי לפנות לגוף מקום לארוחה גדולה.
"זה לא להגיד לעצמך שאת בדיאטה, כי אז את מרגישה שמצמידים לך אקדח"
לילך מגדירה את תהליך הירידה במשקל שלה כשינוי באורח החיים: "בעלי שף, אז לימדתי אותו לוותר על הארוחות המושחתות בלילה ולקנות בסופר יותר פירות וירקות. זה עניין של למצוא תחליפים ולהוציא את 'האויבים' מהבית שלך", במקרה של לילך – מדובר בפחמימות שאהובות על כולנו: פסטות, פיצות ובצקים. בנוסף לשינויים בתזונה, לילך מתאמנת לפחות שלוש פעמים בשבוע במסגרת תוכנית ההרזיה שלה. "אני עושה אימוני חיטוב, כוח וגם למדתי ליהנות מזומבה. האימונים האלה מראים לך תוצאות וזה גורם לך להתמכר לספורט. לא משנה מה המזג אוויר בחוץ או איך אני מרגישה. אני יודעת שזה אימון של שעה שמרגיש לי כמו עשר דקות".
"לא מענישה את עצמי"
בכל תהליך הרזיה יש נקודות משבר, במקרה של לילך החזרה לעבודה וילדות שעדיין נהנות מחטיפים בלי נקיפות מצפון. "בתקופות לחוצות לא הייתי בבית הרבה, העבודה שלי קורית בשטח ולא הייתי מספיקה לסדר את הארוחות. אבל במקרים שחרגתי – ידעתי להתאזן למחרת ולהיות סבלנית כלפי עצמי". לילך מספרת, שהחטיפים לא נכנסים הביתה אלא נאכלים מחוץ לבית פעם ביום: "אם הילדה שלי מבקשת היא מקבלת אחד שהיא צריכה לקנות מחוץ לבית במיוחד. אבל השינוי בבית משפיע על כולנו לטובה, אפילו בעלי ירד 16 ק"ג בלי לשים לב".
התפריט היומי שלי:
ארוחת בוקר: שתי פרוסות לחם קל, עם גבינה וירקות או טונה.
ארוחת ביניים: מנת פרי.
ארוחת צהריים: רבע עוף עם שני תפוחי אדמה בינוניים, סלט ירקות וירקות מאודים.
ארוחת ביניים: כוס קפה וחטיף אנרגיה עד 120 קלוריות.
ארוחת ערב: חביתה, כף טונה או גבינה לבנה עם שתי פרוסות לחם קל.
לילה: גביע יוגורט ביו, עם כף ברנפלקס.
"לא מאמינים שהגעתי לתוצאות האלו בלי ניתוחים"
לילך מספרת שגם אחרי שהגיעה למשקל היעד, היא ממשיכה ללכת לסדנאות המשך כדי לשמור על התוצאות. "אני ממשיכה ללמוד עוד על אכילה נכונה ומאוזנת. אני לא עושה דיאטת רעב, זה פשוט אורח חיים שהגוף היה זקוק לו – והוא מגיב".
טיפים למי שמעוניינת לעבור שינוי:
להציב לעצמך מטרה ברורה.
לאהוב את עצמך, לא משנה מה המשקל שלך.
להבין שאין דבר העומד בפני הרצון.