מי אני:
דנה גת, רווקה בת 27, מאמנת כושר וסטודנטית לנטורופתיה. גרה בתל אביב
מי אני במספרים:
גובה: 1.71
משקל לפני הירידה: 95 קילוגרמים
משקל אחרי הירידה: 74 קילוגרמים
כמה ירדתי: 21
תקופת השינוי: תשעה חודשים
קצת על הילדות וההתבגרות
נולדתי במשקל ארבע וחצי קילו ותמיד הייתי ילדה שמנה. מאז ומתמיד הייתי שמנה. בכיתה א' הייתי אחת השמנמנות בשכבה שלי ועד היום כשאני מסתכלת בתמונות שלי מהילדות אני עדיין מרגישה תחושת בושה. אני זוכרת שכבר מגיל תשע הבנתי שאני שמנה מאוד באופן יחסי, וזה היה לי קשה. זה הפך אותי לשתקנית. לא הייתי מדברת בגלל הנושא של המשקל, אנשים מהכיתה שלי היו בטוחים שאני לא מסוגלת לדבר. הייתי מסתגרת בבית כי רק ליד המשפחה הרגשתי בנוח.
תמיד ניסיתי לרזות. היו ניסיונות של אימא שלי ואחותי לעזור לי בנושא אבל תמיד הקטע של האוכל היה מאד משמעותי. הייתי מנסה להוריד כמויות של אוכל, אבל זה לא באמת שיפר את המצב. בכלל לא חשבתי במונחים של כושר גופני בשילוב עם התזונה.
בהמשך הילדות שלי עברנו לקנדה. באותה תקופה שקלתי 90 ק"ג. המעבר גרם לי להבין שאני זקוקה לשינוי משמעותי. בקנדה התחלתי לעשות סקי ובאחת הפעמים נפלתי ושברתי את היד. אני זוכרת שהייתי עם יד שבורה, כולם נסעו לעשות סקי בלעדיי והרגשתי בודדה ועצובה. הייתי בת 18, הבנתי שאני לא מסוגלת לפתח זוגיות והייתי מתפללת כל לילה להתעורר רזה, מה שלא ממש קרה בבוקר. באחד הבקרים קמתי ויצאתי להליכה. זאת הייתה יריית הפתיחה עבורי.
ההחלטה להתחיל בשינוי הייתה שלי, ורק שלי. נרשמתי לחדר כושר (מועדון "זאוס") והתחלתי להתאמן בו. התאהבתי לגמרי בתחום ובהמשך סגרתי מעגל והתחלתי לעצמי לאמן באותו חדר כושר בו התחלתי להתאמן. היום אני חיה את החלום כשאני עוזרת לאנשים אחרים לרזות בזכות היותי מאמנת.
היום אני אוכלת הרבה יותר מסודר ואני מתאמנת בקביעות. אני אוכלת הרבה אוכל טרי, הרבה ירקות ופירות ומקפידה על שתייה מרובה של מים. אנשים לא מבינים כמה זה חשוב לגוף ומזרז את המטבוליזם, עוזר לעור הפנים. מבחינתי לעולם לא יתפסו אותי בלי בקבוק מים.
במהלך התקופה של הירידה במשקל תמיד יש את הימים שקשה לך לקום לאימון, אבל ברגע שהתחלתי לראות תוצאות הייתי במצב אחר. הייתי מתעוררת עם רעל בעיניים. התמכרתי לתחושה של אחרי אימון. אני מחכה ל"היי" הזה כל היום.
התפריט היומי שלי:
בוקר: שיבולת שועל עם תפוח ויוגורט
ביניים: פרי אחד
צהריים: מנת פחמימה וסלט עשיר מאוד בכל הצבעים
ביניים: שקדים או פרי, לעיתים אני מרשה לעצמי שוקולד
ערב: ביצה עם ירקות, לעיתים משלבת עוד מנת פחמימה תלוי ברעב
המשפחה שלי מאד תמכה בי אבל היה רגע שהגישה שלהם קצת השתנתה - הם חשבו שאני מתמכרת לזה בצורה טוטאלית וקצת נבהלו. אבל זה הם הבינו שהכל בשליטה והחלו לאמץ חלק מההרגלים שלי. אמא שלי הורידה חמישה קילו, אבא שלי עשה שינוי ואפילו אחיין שלי (בן ארבע וחצי) ויתר על קטשופ כי הוא רוצה לאכול בריא.
אחרי שאני הצלחתי לרזות, הצלחתי לסייע לחברה להוריד במשקל דרך הדרכה באימייל. אותה חברה גרה בישראל ואני גרתי בקנדה, היא הפכה ללקוחה הראשונה שלי. בזכות זה התחלתי ללמוד כיצד לאמן. תמיד מצחיק אותי שבכל פעם שאני עומדת ברמזור ליד החברות הכי טובות שלי מהתיכון הן לא מזהות אותי.
טיפים למי שמעוניינת לעבור שינוי:
כל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן, אז פשוט תתחילו.