ולנטיינס מגיע ואי אפשר לפספס את ההתרגשות. חנויות הקרמים, ההלבשה התחתונה והשוקולדים מלאות בשלטים שמכריזים על מבצעי החג. הצבע האדום שולט בחלונות הראווה ואלפי דובונים לבנים עם לבבות במקום עיניים מחכים בקוצר רוח לבית חדש. איזה כיף.
ולמרות שמדובר ביום שחוגג את הזוגיות - הנשים הן במרכז. כמה נפלא. הרי כמה ימים כאלה כבר יש לנו? אחרי שהפקיעו מאיתנו את יום האם והפכו אותו ליום המשפחה, נשארנו עם ט"ו באב (סוג של), יום האשה (שדה-פקטו הפך מיום שבו הייתה הזדמנות לדבר על מעמדן של נשים - ליום שבו סותמים לנו את הפה עם אירוע מניקור) והחתונה שלנו.
קראו גם: חתונה היא האירוע הכי לא מיוחד בחיים שלך
וזה מגיע לנו, הפינוקים. כל השנה אנחנו עובדות קשה בעבודה לא מוערכת: מארגנות אירועים משפחתיים, מבשלות, מקשיבות, מייעצות ומנקות. לאלו מאיתנו בעלות ילדות וילדים – גם מחליפות חיתולים, מסיעות לחוגים, קמות באמצע הלילה להרגיע מחלום רע, מתנדבות באירועים כיתתיים ומכינות סנדויצ'ים. זו לא עבודה שמשלמים לנו עליה ואנחנו עושות אותה באהבה, אבל בכל זאת מדובר עבודה.
תחתונים אדומים לכולן!
אז הנה מגיע יום שבו מעריכים את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו עושות. איזו דרך טובה יותר יש להביע הערכה ואהבה מאשר להוציא כסף ולקנות לנו מתנה? לא סתם מתנה, אלא אותה המתנה הגנרית שרשתות השיווק מכריחות את בני הזוג שלנו לקנות לכל הנשים: דובי, בלונים אדומים, קרמים, תכשיטים ותחתונים וחזיות. כן, אין כמו חזייה ותחתונים מתחרה אדומה שעומדים בשורה עם עוד עשרות כמוהם, ושנראית שמי שייצר אותם ניסה לממש פנטזיית פורנו שלו, כדי להגיד – אהובתי, את מיוחדת ואני אוהב אותך.
אבל האמת שהמתנה לא אומרת "אני אוהב אותך" אלא היא נועדה להוציא מגברים כסף שנכנס לכיסים של היצרנים. נכון נכון, הביקורת שוולנטיינס הוא חג צרכני כבר לא חדשה. כל שנה יש כמה טורים פמיניסטיים שאומרים את זה. אבל בכל זאת כל שנה שום דבר לא משתנה, אז כנראה שעדיין יש מי שקונה את הדברים האלה ועדיין יש מי שרוצה לקבל אותם - ושניהם בטוחים שזו הדרך להראות אהבה.
אז בואו נלך על אמירה קצת יותר ברורה. זה לא רק שהיסטרית המתנות בולנטיינס היא הדרך להעשיר את הכיסים של אנשים מסוימים, והם משווקים את המוצר שלהם בצורה כל-כך מתוחכמת שאנחנו בטוחים שאנחנו לא קונים מוצר - אלא אהבה ורומנטיקה. אלא שהטרנד המאוס הזה משפיע גם על מערכות היחסים.
מתנה וכסף מספיקים בשביל לקבל אשה וסקס
כאשר רשתות השיווק השונות מאיימות על גברים שאם הם לא יוציאו ארנק ויקנו משהו, הם ימצאו את עצמם ישנים באלכסון, הם אומרים להם שאם הם לא קונים מתנות, הם לא מתנהגים כמו שבן זוג אמור להתנהג. כאשר אותן רשתות שיווק אומרות לנשים שמגיע להן להתפנק ולהתרגש ממתנות ביום האהבה, הם אומרים שאם הן לא מקבלת אותם, משהו לא בסדר בזוגיות שלהן. התוצאה היא שהן מעודדות אהבה שמושתתת על גבר שקונה לאשה דברים בשביל האהבה שלה - והמין שלה.
הרי מרגע שהוא סיים למלא את חובתו, מגיע לו לקבל משהו בתמורה. אם המתנה יוצרת התרגשות אצל נשים, אז ההתרגשות עכשיו צריכה להיות מופנית אליו, יחד עם ההתלהבות והרטיבות. האשה כבר מסופקת, עכשיו היא צריכה לפנק וליצור התרגשות בחזרה בתמורה.מהרגע שהן קיבלו שרשרת, התחתונים אמורים ליפול. בפועל זה אומר שמתנה וכסף הופכים להיות מספיקים בשביל לקבל אשה וסקס. משאירה לכם לבד לחשוב איזו עוד מערכת יחסים בין אשה לגבר נראית ככה.
אגב, זה גם אומר שכולנו אותו הדבר. אם אפשר לקנות מישהי עם שוקולד בצורת לבבות במילוי תות עטוף בנייר אדום מבריק שהוזמן חצי שנה מראש ממפעלי יזע בסין והעלה אבק במחסן בפתח תקווה, אפשר לקנות גם מישהי אחרת ועוד אחת ועוד אחת. כי כולנו הרי נשים שאוהבות רק שופינג ומוצרים, וכולכם הרי גברים מטומטמים שלא יודעים לעשות כלום חוץ מלראות כדורגל, לעשות מילואים וללכת לעבוד, וצריכים שיגידו לכם איך לתפעל את בנות הזוג שלכם. ואם לא כל האהבות באמת נראות אותו הדבר, אז למה כל שנה אנחנו מוצפים באותו השיט?
אולי גם נקנה להם מתנה?
למה באמת אין תרבות של מתנות מנשים לגברים בולנטיינס? האם אין לנשים דרך לאהוב בחזרה למעט לתת מין? או שאולי אנחנו כבר כל-כך רגילות שמין זה משהו שאנחנו נותנות כדי לרצות בתמורה לדברים שבן הזוג עושה (כמו לפתוח סתימה או להביא משכורת), כי זה התפקיד שלנו במערכת היחסים, שאנחנו בכלל לא מערערות על זה. התוצאה היא שהקול שלנו בזוגיות ובסקס הולך לאיבוד, ואנחנו לא יודעות להקשיב לעצמנו ולצרכים שלנו. התפיסה שכל פעם שאנחנו פותחות את הפה אנחנו קנטרניות ומסרסות גברים, לא עוזרת. אולי בגלל זה נשים הפכו בעצמן לקבל של פרסומי ולנטיינס, שאומרים להן לפנק את עצמן. כשאת לא יודעת מהצרכים הייחודיים שלך, פס הייצור של הקרמים והמניקור יכול לדבר גם אלייך.
כנראה מהסיבה הזו גם אין פרסומים בולנטיינס לזוגות לא הטרו-סקסואלים. כן, אלה שמדינת ישראל לא מאפשרת להם להתחתן בגבולותיה או בכלל לקיים חיים מלאים ושווים, אבל האהבה שלהם היא לא פחות ראויה או אמיתית. כשתפיסות כאלה מיושנות, של גברים שקונים נשים, מובילות את הקו של יום האהבה, אין שום מקום למחשבה מקורית, מרגשת ויצירתית על צורות ייחודיות ואישיות של אהבה. אתם יודעים – מהמחשבות האלו שגורמות שגורמות ללב לפרפר מהתרגשות, לחיוך להפציע על הפנים סתם ככה באמצע היום, ושיוצרות את תחושת הביטחון שמישהו יהיה שם בשבילך בסוף היום עם חיבוק וכוס קפה, בדיוק כמו שאת אוהבת.
