נשים בלונדיניות ורזות רוקדות, מים מושפרזים וציצים קופצים: לא, לא מדובר בתערוכת רכבים, אלא בסרטונים אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי הרצליה. בשנה האחרונה, האגודה הוציאה מספר סרטונים כאלה שנועדו לשווק אירועים שהיו או אירועים שיהיו, בהם מסיבות של המכללה באילת, מסיבת פתיחת שנה ומסיבת פורים. הסרטונים "בסך הכל" מנסים להעביר אווירה של פאן - אבל מסתבר שפאן זה החפצה מינית של נשים.
הסרטון האחרון לדוגמה, שעלה אתמול, מציג נשים שוכבות בשמש בביקיני 14 פעמים; נשים קופצות, רוקדות או רצות בביקיני 53 פעמים; גברים מוקפים בנשים בביקיני 5 פעמים ואילו גברים בלי נשים רק 12 פעמים. במילים אחרות, למעלה מ-85% מהקלוז-אפים על בני-אדם היו של הצגת נשים לראווה כחפצים מיניים. הספק מרשים בפחות משתי דקות.
אבל אולי הדבר הכי עצוב בסרטונים האלה, הוא שברור שהנשים שלומדות בבינתחומי הן נשים משכילות וחכמות שיכולות להצליח לא פחות ואפילו יותר מהגברים שלומדים איתן. כן, חלקן בטח גם יפות ורזות, ונהנות מתשומת הלב שהן מקבלות בשל כך. כל זה טוב ואפילו מצוין. הבעיה היא השימוש של האגודה בהן כדי להפוך אותן לפנים, או יותר נכון לגוף, של החוויה הסטודנטיאלית. הם גונבים מהן את השלמות שלהן, ונותנים להן ולכל הנשים רק תפקיד אחד – המקפצצות.
אם אתן לא נראות כך: אל תגיעו
הסרטונים של האגודה פונים לשלושה סוגים של קהלים. קודם כל, לגברים סטודנטים. המסר שמועבר להם בסרטון הוא - אם תגיעו לאירועים שלנו, אלו הנשים שמחכות לכם. יותר מזה, אלו הנשים שמגיע לכם ליהנות מהמראה שלהן, מתוקף זה שאתם באירוע של הבינתחומי.
הקהל השני הוא הקהל של הנשים הסטודנטיות, ניצבות בפוטנציה במסיבות ובסרטונים. המסר שהן זוכות לו הוא - אם אתן לא נראות ככה, אין לכן לגיטימציה להגיע לאירועים האלה. אתן כן נראות ככה? תדעו שאתן עומדות לתצוגה והערך שלכן נקבע לפי כמו העיניים שתמשכו, במציאות ובסרטונים.
לא במפתיע, חלק מהתגובות בפייסבוק של האגודה לסרטון היו תגובות נלהבות של זיהוי חברות או מכרות בסרטון, כאילו מינימום גילו תרופה לסרטן. אעז ואומר, שלא כל הסטודנטיות בבינתחומי נראות ככה, וייתכן ועבור חלקן סרטונים כאלה חוסמים את ההשתתפות באירועים האלה ובאופן כללי מעוללים את מה שאידאל היופי תמיד מעולל: לשנאה עצמית, התעסקות אובססיבית במראה חיצוני ואפילו דיכאון ומחלות נוספות.
הקהל השלישי הוא הקהל הגברי הלא סטודנטיאלי. הם בחיים לא יגיעו לאירועים האלה, אבל הם יכולים ליהנות מהנשים בצפייה בסרטונים. בהפצה של הסרטונים האלה, האגודה של הבינתחומי מאדירה את הערך של הגברים הסטודנטים מול גברים אחרים, כחלק מהתחרות שקיימת בין גברים בחברה מאצ'ואיסטית, ושבה נשים הן חלק מכלי המשחק.
חיים בסרט של קולג' אמריקאי
ההאדרה של הגברים של הבינתחומי מול גברים אחרים אולי נראית לא משמעותית, אבל היא אחד המסרים הכי חשובים. כי הם לא רק מחפיצים נשים, אלא מחפיצים נשים מאוד מסוימות: בלונדיניות או בהירות עם שיער חלק, שמחייכות הרבה בפה מלא שיניים לבנות וישרות, וכאלה שמאובזרות בתכשיטים ומשקפי שמש. או במילים אחרות, נשים שנראות אמריקאיות או אירופאיות, ממעמד כלכלי גבוה.
בינואר 2014 נשיא המרכז הבינתחומי איים שאם לא יכירו בבינתחומי כמוסד שיכול להעניק דוקטורט, הם יפנו לגוף בינלאומי שיכיר בהם. אמנם המכללה עצמה נפרדת מהאגודה, אבל דומה שההסתכלות הזו החוצה ניכרת גם בקרב הסטודנטים, שבסרטונים מנסים להציג את עצמם כקולג' אמריקאי, בין השאר דרך הנשים. העליונות של הגברים היא לא רק דרך הנשים ה"שוות", אלא דרך זה שהן שוות בסטנדרט בינלאומי, וכתוצאה גם הגברים שווים בסטנדרט בינלאומי.
יותר מזה, דרך הצגת נשים מוחפצות ממעמד גבוה, הגברים הסטודנטים מציבים את עצמם ככאלה שיש להם הרבה כסף ויכולים להרשות לעצמם לקנות את הנשים האלו, לצד חפצים רבים נוספים. אבל החפצה היא החפצה היא החפצה, בכל המעמדות, הדתות, הדעות הפוליטיות, האוניברסיטאות והמכללות.
תגובת אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה: "הסרטון המדובר מציג את החוויות מנופש הסטודנטים האחרון באילת שאורכו שלושה ימים. אגודת הסטודנטים רואה בשוויון מגדרי ערך עליון ומיישמת ערך זה מאז ומתמיד, ובייחוד השנה. הדבר מתבטא בפעילויות השונות והמגוונות וכן, במבנה האגודה על כלל מתנדביה ובעלי התפקידים. הפעילות הענפה של אגודת הסטודנטים בבינתחומי הרצליה מתקיימת לאורך כל השנה במגוון תחומים. רק השבוע מקיימת האגודה את ערב ההוקרה השנתי למערך המילואים, פעילויות התנדבותיות עם ניצולי שואה, יום הוקרה לעובדי המרכז ועוד. אנו גאים להיות אחת מאגודות הסטודנטים המובילות בארץ בתחומים השונים. כמובן שביקורת היא דבר חשוב ומבורך וניקח אותה לתשומת לבנו. אגודת הסטודנטים בבינתחומי הרצליה תמשיך לפעול למען הסטודנטים ולייצג אותם נאמנה במגוון תחומי העשייה."