כמי שזנחה את עולם המחול לפני כעשור וברחה למחוזות של יוגה ופילאטיס, המחשבה לשוב לשיעור ריקוד עוררה בי לא מעט חששות והפריחה פרפרים בבטן. "אולי אבד לי הטאץ'?", "האם הפלייה והרלווה שלי עדיין רלוונטיים?" "בטח כולן שם עוקפות אותי בסיבוב, ועוד על קצות האצבעות", כל אלה ועוד שלל מחשבות תקפו אותי בדרך לסטודיו, לשיעור שוגרשייקר. מצד שני, השם המדליק של האימון הרגיע אותי וגרם לי לחשוב שאולי מדובר באימון מלא סכרין, ולא משימה שצריך כל כך לחשוש ממנה.
עוד בערוץ הנשים:
>> עשיתי הפלה כדי לא לפגוע בקריירה שלי
>> פרוביוטיקה חדשה תעניק ניחוח אפרסקי לנרתיק שלנו
>> 600 קלוריות בחצי שעה: הנשים שעושות את זה
מה זה שוגרשייקר? מיכל מנדלביץ', רקדנית ובוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, פיתחה את השיטה המיוחדת המשלבת ג'אז, קברט, היפ הופ ואפילו טוורקינג. המכנה המשותף של כולם הוא ברור ומתמקד בכל מה שנשי וסקסי. הטכניקה הולכת יד ביד עם הטרנד החם מזה מספר שנים בעולם הכושר שהוא טרפת הסטרפטיז. הטרנד הזה כולל בחובו שיעורי ריקוד על עמוד, סטריפ אירובי, חשפנות על כיסאות, והוא מנסה לשדך בין תנועות סקסיות לפיתוח סיבולת לב ריאה. אבל שיהיה ברור: בשיעור שוגרשייקר לא מתפשטים, אבל לומדים להכיר את הגוף ולהזיז אותו באופן הכי מפתה שאפשר לחשוב.
מה הולך שם? השיעור, שאורך כשעה ורבע, כולל חימום שיש בו אלמנטים של ריקוד וזרימה, לאחר מכן "שלב הליכות" בו כל אחת עושה צעידה ייחודית לה (מיד נחזור לזה), ובחלק האחרון עובדים על כוריאוגרפיה.
הבשורה הטובה היא שבחלק של החימום - זרמתי לחלוטין, "עד כאן הכל בסדר. זה כמו פילאטיס רק עם תנועות עגולות ומוזיקה לוהטת", אמרתי לעצמי. או אז הגיע השלב המביך שכה חששתי ממנו, ואני מדברת על שלב האימפרוביזציה. כלומר אלתור. כלומר מבוכת אימים. המשימה לכאורה פשוטה: כל אחת צריכה לחצות את החדר בהליכה הייחודית לה. על פניו מדובר בפעולה יומיומית שאני עושה כל הזמן - הולכת. אבל את צריכה לעשות את זה כשכל העיניים נשואות אלייך וההליכה שלך צריכה לזוז באופן הכי סקסי/פאנקי/קול. כל מבטיי ותחנוניי לעבר המדריכה לא הועילו, מיכל לא חסה והגיע תורי "ללכת את ההליכה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב). פייר? לא היה כזה נורא. אפילו קצת משעשע.
השלב הבא היה ללמוד כוריאוגרפיה, מה שהחזיר אותי לחוג ג'אז של כיתה י'. זה היה כיף טהור, ומסתבר שהזיכרון שלי לא כזה גרוע כפי שחשבתי – אם כי לזכור כמות לא מבוטלת של תנועות אינה עניין של מה בכך. מיכל הלכה על שיר גרובי מגניב, שהתחיל בזחילה על הרצפה, המשיך לקפיצות ועד לתנועות של יביישו את ביונסה וחברותיה.
מה לובשים? "כל מה שנוח, אבל חשוב שתרגישי בו סקסית", מבהירה מיכל. כלומר, לבוש ספורטיבי, אבל לא רק טייטץ וגופיית ספורט. "יש בנות שמגיעות עם שמלות או חצאיות לשיעור, ומפזרות את שיערן".
כמה קלוריות שורפים: כ-500 קלוריות בשיעור.
למי זה מתאים: נשים שרוצות לעצב את הגוף, וגם את הביטחון העצמי.
בשורה התחתונה: מה שמאוד אהבתי בשיעור הזה הוא שלא מדובר ב"אימון" מן המניין. מצד אחד מזיעים המון וישנה עבודה על שרירי הגב, האגן והרגליים - אבל בדרך נהנים ומשתחררים, אפילו המאופקות והפולניות ביותר שביננו.
כמה ואיפה: דאנס תל אביב, בדיזינגוף 98, סטודיו נעים (סלמה 46) ואוניברסיטת תל אביב. 40 שקלים לשיעור ניסיון בסטודיו אליזבת, או 500-400 שקל למינוי חופשי חודשי. (במקומות האחרים המחירים משתנים). פרטים באתר הרשמי ובטלפון 052-2265304.