כמעט כל מי שמצליח לרדת באופן משמעותי במשקל מכיר את זה: לצד האושר העצום על ההישג, נשארת מזכרת לא מלבבת לימים השמנים, בדמות עור עודף וסימני מתיחה שלא נותנים לרזה הטרי ליהנות מהגוף החדש שהשיג במאמצים אדירים. יש מי שלומדים לחיות עם הבאסה, אחרים עוברים ניתוחי מתיחה והידוק - ויש אנשים כמו קונר רנסץ', שמתגאים בסימנים הייחודיים והופכים אותם לסימן היכר.
רנסץ' (26), מנברסקה שבארה"ב, גדלה כילדה והתבגרה כנערה שמנה. לא קשה לנחש איזה יחס ספגה בבית הספר, אבל למרות הקשיים היא הצליחה לעשות מהפך בחייה (בעזרת מאמן כושר ותזונאית), והקפידה לתעד את הדרך שעברה בחשבון האינסטגרם שלה, שמושך אליו כמעט 43 אלף עוקבים.
כשהגיעה למשקל המטרה שלה - 65 ק"ג - החליטה רנסץ' לא לתת לסימני המתיחה שנשארו על עורה לאחר הירידה הדרמטית במשקל להפריע לה, ונרשמה לתחרות "מיס פיטנס". "הסימנים האלו הם לא בושה, הם רק מזכירים לי את הדרך שעברתי וכמה קשה עבדתי כדי להגיע להיכן שאני היום", אמרה בראיון ל"דיילי מייל". "לקח לי זמן להגיע להשלמה הזו עם עצמי, אבל ללכת לתחרות בגדי ים, ולפרסם תמונות שלי בביקיני היה צעד עצום ומשמעותי עבורי"
רנסץ', כאמור, הייתה ילדה שמנה מאז ומעולם. "הפעם הראשונה שלעגו לי בגלל המשקל שלי הייתה בגיל שש, וזה נמשך לכל אורך הילדות שלי. הייתי מכורה למתוק ורעבה כל הזמן, והיו אומרים לי דברים איומים, שאני מגעילה ומכוערת, שאני צריכה להתאבד - בגיל 18 כבר שקלתי 122 ק"ג, והבנתי שאם לא אעזור לעצמי, אף אחד כבר לא יוכל לעזור לי".
היא יצרה קשר עם תזונאית, שהרכיבה לה תפריט בריא אך קשוח, ועם מאמן כושר אישי שבנה עבורה תכנית אימונים אינטנסיבית. "עשיתי קיק-בוקסינג, אימונים אירוביים והרמת משקולות, והמשקל פשוט התחיל לנשור ממני. כל קילו שירד רק מילא אותי בעוד ועוד מוטיבציה, והיום אני אפילו מייעצת לאנשים אחרים איך לרזות ולהתמיד. אני ניצחתי, ואני רוצה לעזור גם לאחרים להגיע להישגים שיעשו אותם מאושרים".
למה בכלל נשארים סימני מתיחה אחרי ירידה משמעותית במשקל?
האשם הוא חלבון בשם קולגן, שמהווה יותר מרבע מכמות החלבונים בתאי הגוף - אבל לא ממש מתפקד במצבי לחץ. כשהעור נמתח מעבר לגבול היכולת - למשל, בזמן היריון, עלייה משמעותית מאוד במשקל (לא 2-3 קילו של אחרי חג, אלא עודפי משקל רציניים), צמיחה מהירה לגובה בגיל ההתבגרות ואפילו אצל מפתחי גוף, שמנפחים שרירים בזמן קצר - סיבי הקולגן (והאלסטין, חלבון שאמור להעניק לקולגן גמישות) נפגעים, ו התוצאה היא סימנים בשלל צבעים (בדרך כלל סגול ואדום) שמופיעים באזורים מועדים לפורענות כמו הבטן, הישבן, הירכיים והזרועות.
סימני המתיחה אינם מהווים סיכון בריאותי, והבעיה היא אסתטית בלבד - למרות שהם דוהים במשך הזמן, והופכים לפסים דקים בגוון לבן, ורדרד או אפרפר מבריק, ברוב המוחלט של המקרים הם לא נעלמים לגמרי. ובדיוק כמו שאין ממש מה לעשות נגד הופעתם, שתלויה בעיקר בגנטיקה ובגמישות העור ופחות בקרמים וטיפולים חיצוניים, גם טיפולי ההסרה שלהם נהנים מיעילות מוגבלת למדי - פשוט מפני שהם נמצאים בשכבת הדרמיס הפנימית, ולא על פני העור החיצוני. בין היתר, ניתן לטפל בהם באמצעות פילינג עמוק, משחת טרטינואין (גרסה כימית של ויטמין A, שאסורה לשימוש בהיריון ובהנקה ולכן מחמיצה חלק גדול מקהל היעד), טיפולי לייזר וזריקות של פחמן דו חמצני - כולם, כאמור, יכולים לשפר את המצב אבל נדיר שמצליחים להעלים את הסימנים לחלוטין.