אחת מהנאות החיים של כולנו היא אוכל, בדגש על אוכל טוב (אם כי גם פרוסה עבשה מרוחה בשכבה נאה של שוקולד יכולה להביא אותנו לדרגות סיפוק מהאלוהיות ביותר). זאת הסיבה שישיבה במסעדה תמיד תשמח אותנו, ותיתפס כבילוי משובח. כעת השאלה היא באיזה תדירות אתם סועדים, ומה אתם מזמינים? אם מדובר בשגרה יומיומית שלכם - הרי שמדובר במתכון בטוח לעלייה במשקל. אבל זה לא מוכרח להיות ככה. אחרי שבפעם הקודמת חילקנו טיפים איך לרדת במשקל בלי לעשות דיאטה, היום נורית רייכמן, דיאטנית קלינית מרשת סטודיו C, עוזרת לנו לצאת מארוחת שחיתות במסעדה בקלילות של איילה:
למרות שכבר בשעה 12:00 אתם יוצאים להפסקת הצהריים, תשתדלו לא לדלג על ארוחת הבוקר.
נסו מוזלי. פרוסות לחם קל. חטיף בריאות. מה שלא יהיה, תכניסו משהו לפה בבוקר. "חשוב להגיע לארוחת הצהריים במסעדה לא רעבים באופן קיצוני. רעב מוגבר גורם לחוסר שקט באכילה, אכילה מהירה וחוסר בשיקול דעת לגבי הזמנת המנה".
תאכלו מנה מרכזית אחת, ואל תתפתו לארוחות עסקיות שמציעות מספר מנות.
מנה ראשונה, עיקרית, קינוח ושתיה נשמע כמו מוזיקה לאוזנינו, אבל זה בעיקר הרבה מאוד קלוריות לירכיים שלנו. על אף המחיר האטרקטיבי, מומלץ להעדיף רק מנה מרכזית אחת שלא תעלה על צלחת אחת של אוכל. כך תוכלו לשלוט על כמות המזון הנאכל בצורה טובה יותר.
אל תתפתו לאכול מהלחם החם המוגש לשולחן בתוספת חמאה או מטבלים.
אנחנו יודעות שמדובר בהמלצה קשה, אבל אנחנו רק השליחים. שימו לב לקונספירציה הפחמימתית: מסעדות רבות משקיעות במאפה הפתיחה כמו לחם או פוקצ'ה וזאת בעיקר מסיבות כלכליות. עלות ייצור הבצקים והמאפים נמוכה משמעותית ביחס לעלות חומרי הגלם של המנות העקריות, וכך מגיע הסועד למנה העיקרית כשבבטנו כמות בצק רבה, והוא אינו רעב מאוד כשמוגשת המנה העקרית. הבצקים הלבנים מכילים פחמימות פשוטות שהם למעשה סוכרים המכילים כמות קלוריות ניכרת ללא ערך תזונתי גבוה. אם בכל זאת מגישים לכם לחם כחלק מן הארוחה, ואתם לא יכולים לסרב, תהיו קמצנים ובקשו פרוסה או שתיים ולא סלסלה מלאה בלחמניות חמות.
תשאירו קצת בצלחת.
על אף מנטרת הילדות, אף שוטר לא יגיע אם תסיימו הכל מהצלחת. חשוב יותר שתהיו קשובים לתחושת השבוע. "התפוצצות" בשעת צהריים של היום לא רק מביאה לצריכה מוגברת של קלוריות, אלא גם יוצרת עייפות ותחושת כבדות להמשך יום העבודה, וזאת בשל הצורך של הגוף להשקיע אנרגיה בתהליך העיכול של הארוחה הכבדה.
אל תקבלו כמובן מאליו מה שמופיע בתפריט.
כן, אנחנו יודעים שמנת השניצל מגיעה עם צ'יפס עסיסי ושומני, אבל כלקוחות שהפיגורה שלהם חשובה להם, אתם בהחלט מוזמנים לתחקר ולברר פרטים על תוכן המנה, צורת הכנתה וגודלה. אפשר למשל לבקש להמיר את הפחמימה ב - לא עלינו, ירק מאודה. הגזמנו? אז בואו נסתפק שבארוחת הבוקר, תבקשו חביתה מביצה אחת במקום שתיים, ואת הרוטב תזמינו בצד. הבדלים קטנים, שינויים גדולים.
הזמנתם את המנה מהמלצר? אם נפלתם על שעת צהריים עסוקה, רוב הסיכויים שיש לכם זמן המתנה נאה. תנצלו אותו כדי לשתות. "נוכחות הנוזלים במערכת העיכול ובפרט השתיה החמה תוביל להפחתה משמעותית של דרגת הרעב".
הניחו את הסכו"ם על השולחן במהלך הארוחה.
כך תוכלו להתפנות ללעיסה, לשיחה ולהעלאת רמת הסיפוק מן הארוחה. ואל תרמו ותאכלו עם הידיים, כן?
תצעדו ברגל ממקום העבודה למסעדה ובחזרה עלו במדרגות ולא במעלית.
אנחנו יודעים שזה קשה אחרי ארוחת צהריים כזאת, אבל בדיוק בשל כך מומלץ להיות אקטיביים. כך גם תסייעו לתהליך העיכול וגם לתחושה הטובה לאחר הארוחה. בינינו, לא מדובר במרתון, כולה 10 מטר ושתי קומות.
אל תאכלו את הקינוח במסעדה.
אם אתם יכולים לוותר לגמרי - תעשו זאת. אבל אם אין שום סיכוי בלי משהו מתוק בסוף, תעברו ליד חנות נוחות בדרך ותקנו חטיף מוגדר צנוע אחד כמו נניח ארטיק או חטיף אנרגיה. זה יעלה לכם פחות: גם בכיס, וגם בישבן.
נסו לאתר חברים לעבודה שגם כן נמצאים בתהליך שמירה על אורח חיים בריא.
הם יהוו חברה נעימה וסביבה תומכת. צרת רבים נחמת יחיד? תהיו בטוחים שכן.
*שימו לב: הטיפים האלה תקפים לאנשים שאוכלים מדי יום במסעדות. אם אתם לא שייכים לזן הזה ומתפנקים במסעדה אחת לחודש - תשכחו מהכל, ותטרפו הכל. מגיע לכם - הרווחתם את זה ביושר.