"הרגשתי שבורה ומושפלת. כל האימון הצלחתי רק לחשוב איך יש אנשים בעולם שעבורם אני מופע שנועד להנאתם."

כמו רבות, גם אלינה גרנשפון מרבה לפקוד את חדר הכושר במטרה לשמור על אורח חיים בריא ולהתחטב. כחלק משגרת האימונים הזו, היא מבצעת תרגילי כושר שונים הכוללים הרמת משקולות, חלל בו הרוב המוחלט של המשתתפים הוא גברים. האימון האחרון הותיר בה חוויה שלא תשכח – חוויה שהפכה לפוסט זועם במיוחד שפרסמה בפייסבוק שלה לפני כשבוע.

במהלך האימון, חלפה על פניה קבוצה של פועלי בניין שנכחו במקום, צפו בה וביקשו ממנה להמשיך, להנאתם כמובן. "הם לא הסתכלו במקרה, אין לי כל כך מה לעשות עם זה. לאנשים יש עיניים. ואני מבינה. לפעמים זה נעים להסתכל על ספורטאים. אבל הבקשה והציפייה שאענה לזה הייתה כל כך לא במקום שפשוט התפוצצתי."

כשחזרה הביתה, פרסמה את הפוסט שעורר מגוון רחב של תגובות. רובן נשים המביעות תמיכה והזדהות וחלקן נוקטות בגישת האשמת הקורבן. "מישהי כתבה לי, אם היית לובשת טייץ כלום לא היה קורה. הדברים שלה ארסיים והם פגעו עמוק."

המקרה של אלינה מעלה בשנית את השאלה מי האשם בהטרדות המיניות? האם יותר נוח להאשים את האורך של המכנס? ולמה אף אחד לא מפנה אצבע מאשימה כלפי הגברים?

בראיון, משיבה לתגובות הפוגעניות: "הטרדות הן אשמתן הבלעדית של המטרידים. גברים הם יצורים רציונאליים בעלי יכולת שליטה עצמית. הבגדים שלי הם לא תירוץ עבורם להתנהג כמו בהמות. הטרדות מיניות ותקיפות מיניות קורות כשהקורבן לובשת כל מיני בגדים, כולל רעלות ופיג'מות. גם גברים לובשים גופיות צמודות ושורט. אני לא מעירה להם כי הם לא שם עבורי."

אלינה מספרת על תחושות הזדהות ותמיכה מנשים שחוו מקרים דומים וחוששות לבקר בחדר הכושר. "הם חושבים שאנחנו עושים הצגה עבורם."