והנה עדכון שמכווץ לנו את הלב: שם העמותה "אחת מתשע" כבר לא תקף. "לפני מספר ימים פורסמו נתונים עדכניים המצביעים על כך שאחת מכל 7.5 נשים בישראל תחלה בסרטן השד", מגלה רחל בנזימן, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע". "אנחנו שומעות כבר הרבה זמן תגובות והצעות בהקשר הזה לשינוי שמה של העמותה". הסטטיסטיקה הזו מדאיגה ביותר. לא שאחת מתשע נשמע כמו משהו משמח, אבל ניכר כי מדובר במגמה שהולכת ומסכנת את כולנו, ואין זמן טוב יותר מהיום, מעכשיו, מהרגע הזה, להתחיל לפעול.
איפה עושים בדיקת שד בכלל?
חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן. מצחיק, הא? חודש אחד בשנה בו כולנו אמורות להסב לתשומת לבנו תובנה שמשפיעה על כל חיינו. ועדיין: כנראה שחודש כזה הוא הכרחי. מודעות גבוהה ומתוך כך גילוי מוקדם אכן מציל חיים, שכן אחוז הריפוי של נשים שנבדקו וגילו בזמן אמת את סרטן השד עומד על 92%.
הסיבה שדווקא סרטן השד "זוכה" לכאלה יחסי ציבור ולחודש משל עצמו נובע מכך שמדובר בסוג הסרטן השכיח ביותר בישראל. מדי שנה מתגלים בישראל כ-4,400 מקרים חדשים של המחלה, כ-1,200 נשים נפטרות בכל שנה - כך מגלה עמותת "אחת מתשע". אך למרות המודעות הגבוהה, גופי התקשורת שנתרמים למשימה והמידע הרב הקיים ברשת - נשים רבות לא מבצעות בדיקת שד. "נשים אינן יודעות היכן לעבור אבחון מוקדם", מגלה רחל אלדר, מנחת סדנאות בריאות שד ב"אחת מתשע" ויועצת אישית וארגונית. "הן מניחות שבדיקת שד ידנית אצל רופא המשפחה או הגניקולוג שלהן היא מספקת, כאשר בעצם מי שצריך לבדוק אותן הוא רופא כירורג".
לצד הבורות, קיים גם חשש רב בקרב נשים מהבדיקה עצמה: לעתים הוא נובע מההכאב הכרוך בבדיקת הממוגרפיה, לעתים מהחשיפה ומהמפגש האינטימי מול הרופא הוא הגורם המרתיע, אך ללא ספק - הפחד הגדול ביותר הוא כמובן מהשלכותיה של הבדיקה. "במהלך הסדנאות הייתי עדה לסיפורים של חרדה משתקת שגרמה לנשים להימנע מלהיבדק או מנעה מהן לתפקד לחלוטין עד לקבלת תוצאות הבדיקה. הלא נודע מכיל בתוכו גם את החשש ממוות, אחד מההשלכות האפשריות של המחלה", אומרת אלדר.
נשים מעדיפות לטמון ראשן בחול
"נשים שחוששות מתוצאות הבדיקה חשות מאויימות, כיוון שתוצאות הבדיקה מהוות איום של ממש על הנשיות. קבלת הבשורה שאישה חולה בסרטן השד תשפיע על חיי החולה, תשבש את השגרה ואף עשויה לאיים על הזהות הנשית והמינית של החולות. המחלה גם עלולה לפגועה בהערכה העצמית שלה החולות כנשים, מדובר בתחושה שמשהו בהן פגום. לא פעם נפגע גם הדימוי העצמי והגופני, בייחוד כאשר המחלה מחייבת כריתת שד. הפחד שהמחלה תביא לכך שבן הזוג והסביבה לא ייראו אותה עוד כנשית".
אלדר מגלה שנתקלה בנשים רבות שעברו את גיל חמישים ואינן רוצות להבדק. "ישנן לא מעט נשים שטומנות ראשן בחול. הן מסתובבות עם תחושה שרק מגילאי חמישים צריך להתחיל לחשוב על הנושא, ואם אין מי שחלתה בזה במשפחה אז אין סיכוי שזה יקרה לה, והיא יכולה לפטור את עצמה בכלל מלחשוב על המחלה. זה כמובן מיתוס, כיוון שכיום ידוע שרק 25% מהנשים שיחלו בסרטן השד הינן בעלות רקע משפחתי למחלה".
לא רק בקרב נשים מבוגרות
"25% מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 50" מגלה בנזימן. "אנחנו פוגשות בעמותה נשים צעירות רבות שמתמודדות עם המחלה, חלקן נשים רווקות, חלקן אימהות לילדים קטנים וכל אחת מתמודדות עם קשיים שמאפיינים את החיים שלה". כאמור, ההחלמה מסרטן השד תלויה בשלב שמגלים אותה.
ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר כך עולים הסיכויים להחלמה. סיכויי ההחלמה של נשים שמחלתם אובחנה בשלב מוקדם מגיעים ל-92% ויורדים בהתאמה ככל שהמחלה מתגלה בשלב מאוחר יותר, עד לאחוזי החלמה של 60% בשלב השלישי של המחלה ואחוזי החלמה נמוכים אף יותר בשלב המתקדם ביותר של המחלה, הוא שלב 4. בשלב ההתחלתי של המחלה, הוא שלב 0, בו לא ניתן לאתר את הגידול כלל. רק בשלב 1 של המחלה, בו הגידול טרם התפשט, ניתן לגלות את הגידול במימוש. כ-80% מהגושים המתגלים בשד הם שפירים, כלומר אינם ממאירים ואינם מהווים סיכון. יחד עם זאת, גושים שפירים מסוימים עלולים להגדיל את הסיכון של האישה לחלות בסרטן השד.
ע"פ עמותת "אחת מתשע", קיימים שלושה מעגלים היכולים לתת ביטחון מרבי לגילוי המוקדם:
בדיקה עצמית
על מי ומתי לבצע את הבדיקה? בכל גיל. מוטב להתחיל לשים לב לשינויים החלים בשד החל מגיל 20. יש לציין כי כ-80-85 אחוזים מכל הגידולים בשד מתגלים ע"י הנשים עצמן ובני זוגן.
מה עושים? להכיר את השד, את המראה והתחושה שלו במצב רגיל, כדי לדעת להבחין אם וכאשר מתרחש שינוי. שדיים עוברים שינויים רבים במהלך החיים כתוצאה מהמחזור החודשי, ההיריון, הנקה, גיל המעבר ושינויים במשקל הגוף. ברוב המקרים יהיו אלו שינויים שפירים (לא ממאירים) אך בכל מקרה חשוב לדווח עליהם מיד לרופא. כדאי לשים לב בייחוד לשינויים כמו: שינויים בגודל השד, הופעת גוש או התעבות על השד או בבית השחי המורגש בצורה שונה מהגושים הרגילים, הופעת נפיחות בבית השחי או סביב עצם הבריח' תופעות חריגות על גבי הפטמה: קילוף עור, נסיגה, התעבות או הפרשה, הופעת אדמומיות וגבשושיות על גבי עור השדיים וכאב מתמשך בשד או בבית השחי.
כל כמה זמן? מגיל 20, אחת לחודש.
ויש אגב גם אפליקציה: הגבר שיזכיר לך למשש לעצמך את הציצי שלא תשכחי חלילה. אם אין אני לי, חתיך שיזכיר לי.
בדיקה על ידי כירורג שד
על מי ומתי לבצע את הבדיקה? מומלץ לגשת ולהיבדק אצל כירורג שד כבר מגיל 20.
מה עושים? מדובר בבדיקה ידנית שמתבצעת על ידי רופא כירורג, והיא כוללת התבוננות ומישוש השדיים ובתי השחי בזמן שהאישה יושבת ושוכבת על הגב. בדיקה של כירורג יעילה יותר מבדיקה עצמית, בעיקר בתקופות מסוימות בהם קיים גודש בשד ותחושת מלאות - ובאופן עצמי קשה לגלות את ההבדלים והשינויים ברקמה (למשל במחזור או בהריון).
כל כמה זמן? אחת לשנה להגיע לבדיקה אצל כירורג.
בדיקה באמצעות ממוגרפיה
על מי ומתי לבצע את הבדיקה? בארה"ב הגיל ההתחלתי לביצוע ממוגרפיה הוא 40. גם 'אחת מתשע' ממליצה לנשים להתחיל לבצע ממוגרפיה כבר מגיל 40. במקרים מיוחדים תידרש הבדיקה גם בגיל צעיר יותר. בדיקת ממוגרפיה בקרב נשים צעירות בדרך כלל לא יעילה בשל צפיפות רקמת השד ולעיתים יש צורך להשלים את הבדיקה עם אולטרסאונד או בדיקה ידנית.
מה עושים? צילום רנטגן של השד המיועד לאתר גושים חשודים.
כל כמה זמן? קופות החולים מממנות ממוגרפיה לנשים מגיל 50 ומעלה ושולחות להן זימונים לבדיקה בדואר, אחת לשנה.