לצורך התמונה הזו:
הסרתי את המשקפיים,
השתמשתי בשני פילטרים באינסטגרם (ערכתי, שמרתי, ערכתי שוב, שמרתי),
הכנסתי את הבטן (זה כבר הפך לאינסטינקט מתקופות חשוכות יותר בחיי, לצערי),
חתכתי את החלק של הרגליים (בלעדיו היא נראית הרבה יותר טוב, אז מי ידע),
מרחתי אודם אדום (לצורך התמונה בלבד, כי מי שמה אודם בבריכה?)
והצטלמתי 12 פעמים (כל 11 הנותרות יצאו פשוט רע).
אז הנה משהו שלא מספרים לכם: תמונות הן לא ראי של המציאות, ובאחוז לא קטן מהמקרים, הן גם הניגוד המוחלט שלה. אחת הסיבות, בעיניי, שאנשים סובלים כל כך מתרבות היופי שמוכתבת לנו על ימין ושמאל, היא שאף אחד לא טורח לספר להם ששקרים הם אוויר הנשימה של התרבות הזו; אף אחד לא יאמר לכם כמה קילוגרמים דרשו מהבחורה שאתם רואים בטלוויזיה להוריד או כמה שעות נדרשו כדי להכפיל את איבר המין של ג'סטין ביבר בפרסומת לקלווין קליין (תודה לאל שזה, לפחות, הודלף). ישימו אותם לככב בראש חוצות כדי לגרום לכם לקנא ולהאמין שזו הנורמה, בעוד שזה בעצם, אבסורדי, בדיוק העיוות.
אל תמהרו לשאת עיניים אל כל מי שנראה טוב על פני מסכים, ובייחוד לא אל אלה שמתאמצים להוכיח לכם את זה, כי הם לעולם לא יספרו לכם וכי אתם לא יכולים אף פעם לדעת עד כמה זה מציאותי באמת. אל תאמינו לכל מה שאתם רואים, ובעיקר לא לכל מה שאנשים רוצים שתראו.
את התמונה הזו העליתי כפי שהיא לאינסטגרם שלי, אלא שחשבתי, אחר כך, שזה קצת עלוב; במקום להעלות תמונה שבאופן ברור לא משקפת את איך שאני נראית באמת, למה לא פשוט לומר: שפצרתי את עצמי, שיניתי את עצמי. אין בזה כל רע, כל עוד כולם יודעים ואני לא עובדת עליכם, וגם לא עובדת על עצמי.
לעמוד הפייסבוק של אמבר רוטשילד