"אמא, עשיתי התקן". את ההודעה הדרמטית הזאת שמעה רונית, אמא של רומי בת ה-18 (השמות האמיתיים שמורים במערכת) לפני מספר חודשים. "הייתי בטוחה שהיא יצאה מדעתה", מתוודה רונית; "זה לא שאני מחזיקה מעצמי שמרנית במיוחד, אבל בכל זאת, אני מודה שלא הבנתי מה עובר עליה. רומי הסבירה לי שכל החברות שלה כבר עברו את הפרוצדורה הזו ושאין לי מה לדאוג, אבל דאגתי. כשאני עברתי פרוצדורה של החדרת התקן תוך רחמי זה היה לפני 20 שנה ולאחר שעברתי 2 לידות. בזמנו בכלל לא הייתה קיימת אופציה כזו עבור בחורות צעירות שטרם ילדו".
ממה חששת?
"לא רציתי שזה יפגע לה בפוריות או בסיכוי להרות, וגם חששתי מהפרוצדורה הרפואית שלטעמי לא מתאימה לגיל כל כך צעיר. אני חושבת שחלק גדול מהפחד שלי נבע מחוסר המידע שעמד לרשותי בנושא, ושאם אדע יותר על התהליך וגם אשמע המלצות מרופאים שיעידו שאין כאן סכנה מסויימת, אולי אשנה את דעתי".
"בני הנוער לא ממהרים להשתמש בקונדום - אז נדרש אמצעי הגנה חלופי"
רונית היא לא האמא היחידה שחוששת מהבחירה הזו של בתה. החלטנו לבדוק לעומק את כל מה שכדאי לדעת על אותו התקן תוך רחמי המיועד לנערות צעירות, כדי שגם היא וגם הורים נוספים יוכלו לישון בשקט.
"טיפולים מותאמים אישית הם הדבר החם בתחום הרפואה והם עתידים לשנות את פניה", מסבירה פרופסור טל בירון-שנטל, מ"מ מנהל מחלקת נשים ויולדות ומנהלת היחידה לרפואת האם והעובר בבית החולים מאיר. "כיום ניתן להתאים תרופה וגם אמצעי מניעה לפי נתוני הרקע של המטופלת, הרצונות והשאיפות שלה".
פרופסור בירון מתייחסת גם לפרופיל הנוער העכשווי: "באופן כללי, ניתן להצביע על עלייה בשכיחות מחלות המין בקרב בני הנוער ובקרב האוכלוסייה הכללית. העניין נובע בין היתר מעלייה במתירנות המינית כבר מגיל צעיר לצד דחיית גיל הנישואין. במצב שבו נערה מקיימת יחסי מין עם מספר פרטנרים לאורך תקופה מסוימת, דרוש גם אמצעי מניעה יעיל ובטוח. למעשה, קונדום הוא היחיד שבפועל עונה על ההגדרה 'בטוח', מאחר שהוא גם מגן מהריון וגם מפני מחלות מין. למרות זאת, נראה כי רב בני הנוער לא ממהרים להשתמש באמצעי הגנה זה וכך עולה הדרישה לאמצעי חלופי".
וזה הפתרון לחוסר רצון להשתמש בקונדום - התקן לנערות?
"מדובר בהתקן המכיל כמות קטנה של הורמון פרוגסטרון, אך בניגוד לגלולות שההורמונים שבהן חודרים למחזור הדם, במקרה הזה הם חודרים אך ורק לרירית הרחם ואין להם כל השפעה גופנית מבחינת תופעות לוואי. מאחר שהפרוגסטרון נספג רק ברירית הרחם, הוא הופך אותה לדקה יותר וכך גם מפחית באופן משמעותי את כמות דימום הווסת. יש פה לא מעט יתרונות".
אילו?
"ראשית מדובר באמצעי מניעה בטוח מאוד, קרוב למאה אחוז הגנה מפני הריון, המתאים לכל אישה מרגע קבלת הווסת. מעבר לכך, יש יתרון עצום בעובדה שהנערה לא צריכה לזכור ליטול גלולה מידי יום וכך גם פוחת הסיכון ל'תקלות'. גם ההחדרה החד פעמית שאינה מצריכה התעסקות בנושא ומסירה דאגות למשך 3 שנים יכולה להיות משמעותית עבור נערות רבות, העסוקות בטרדות שונות של גיל ההתבגרות. יתרון משמעותי נוסף נובע מכך שההתקן מפחית באופן משמעותי את כמות הדימום של המשתמשת".
למרות היתרונות, פרופסור בירון מבהירה כי הפתרון הזה לא בהכרח מתאים עבור כל נערה: "חשוב להבהיר שלמרות הנוחות, החדרת ההתקן עדיין כרוכה בכאב מסויים באותו רגע שבו הוא מועבר מצוואר הרחם אל תוך הרחם. כמו כן, מדובר בפעולה פולשנית המתבצעת על ידי רופא נשים. לכן, נערות או נשים החוששות מפני הפרוצדורה או לחילופין נשים שטרם קיימו יחסי מין הן לא בהכרח קהל היעד המתאים. לעומת זאת, בנות שנוטות לשכוח ליטול גלולות או מי שאינה יכולה להשתמש בהן מפאת בעיות בריאות כמו קרישיות יתר, יכולות למצוא בו מענה מצוין. גם בנות שסובלות מדימומים קשים ומתמשכים יוכלו ליהנות מההתקן החדש, שכאמור יפחית את הדימום וכך גם ימנע בעיות בריאותיות כגון אנמיה על רקע מחסור בברזל שנוצרת בגלל דימום יתר".
מה לגבי סיכונים?
"במצבים נדירים ההתקן עלול לחדור את הרחם ולהגיע אל תוך חלל הבטן. זה סיכון נדיר ביותר, אך הוא קיים, כמו בכל פרוצדורה רפואית".
את יכולה להבין הורים שחוששים מהעניין?
"בעבר היה נהוג לחשוב שהתקן עלול להעלות את הסיכון לזיהום בחלל הבטן. למרות שהסיכון לכך אכן קיים, מדובר בסיכון אפסי ולכן אין פה סיבה אמתית לחשוש. עם זאת, אני יכולה להבין את החשש, בעיקר מכיוון שמדובר במשהו חדש ופחות מוכר. אני מניחה שעוד מספר שנים השימוש בהתקן יעלה והחשש יתפוגג, וכאמור – מדובר באופציה הכוללת יתרונות רבים לצד שעור נמוך ביותר של סיבוכים. בכל מקרה, אני לא חושבת שיש כאן נכון או לא נכון. מומלץ לכל נערה לשבת עם רופא הנשים שלה, לקבל תמונה של כל האופציות העומדות בפניה ולהחליט מה הכי מתאים עבורה".