אחרי שבחנו מקרוב את החזה הנשי האידאלי לאורך ההיסטוריה, החלטנו להסתכל על התמונה הרחבה (או בדרך כלל: הצרה) יותר, ולבחון את האידיאלים השונים של המראה הנשי – על שלל שינוייהם מיבשת ליבשת. למרות שלעתים נדמה שהגלובליזציה עשתה את שלה, והעולם כולו נוהה אחרי אותו סוג של מראה נשי, במבט מקרוב מתברר שבכל זאת קיים עדיין שוני באופן שבו יופי נתפס במדינות ובתרבויות שונות.
עוד בערוץ הנשים:
- מתי שנאת את הגוף שלך בפעם הראשונה?
- אמרו לה לרזות, אז היא השמינה והפכה לדוגמנית מידות גדולות
- המילה "שמנה", זה מעליב?
"אם לדבר באופן כללי, שני מודלים מנוגדים החליפו אחד את השני במרוצת הזמן", מסביר ד"ר נמרוד פרידמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית. "הראשון הוא רזון מובהק, והשני: גוף שופע ועתיר קימורים. ביוון וברומא העתיקות, מודל היופי הנשי היה אישה בעלת חזות ספורטיבית וחזקה עם ישבן שופע וחזה קטן. בעת העתיקה האישה היפה הייתה מישהי רזה, שברירית וחיוורת ובתקופת הרנסאנס דווקא בעלות גוף מלא במיוחד נחשבו ליפות ביותר. המאה ה-20 הייתה סוערת במיוחד מבחינת חילופי המודלים האידאלים, ובתוך פרק זמן קצר יחסית ראינו מגמות מתחלפות ומהתפכות. כיום, לאנשים רבים יש הרגשה שיופי הוא עניין אובייקטיבי ואוניברסלי שמוסכם על רוב החברות האנושיות. זו תחושה מוטעית: למרות מאמציה החודרניים והדיקטטוריים של תעשיית האופנה קיימים שוני והבדלים רבים באופן שבו נתפס אידיאל היופי הנשי ביבשות ובמדינות שונות".
אסיה
ככלל, ניתן לומר שאידיאל היופי האסיאתי שואב השראה מהמראה המערבי דווקא: "פתגם סיני עתיק אומר 'אין נשים לא יפות , ישנן נשים עצלניות' – וכבר 2,000 שנה שהאמירה הזו דוחפת נשים להשתתף במירוץ מטורף אחר המראה האידיאלי, שרחוק מאוד מהנתונים הטבעיים שלהן ודורש מהן מאמץ עצום כדי להתקרב לחלום", מסביר ד"ר פרידמן. כך למשל, עוברות סיניות רבות הלבנת העור, הרמת העפעפיים העליונים (כדי לבטל את המראה המלוכסן האופייני) וניתוחים שנועדו לשוות לאף מראה מחודד ומערבי יותר. גם צביעת השיער בגוונים בהירים יותר מהשחור הטבעי של הסיניות והרכבת עדשות מגע כחולות או ירוקות הן חלק מהרדיפה אחרי אידאל היופי השונה כל כך מהמראה הטבעי שניחנו בו הסיניות – רדיפה שמתחילה לעתים מוקדם מאוד, כשנערות ממעמד סוציואקונומי גבוה מתחילות את סדרות הניתוחים שלהן כבר בגילאי העשרה. "בקוריאה הדרומית סוגדים לפנים בובתיים: עיניים גדולות ועגולות, עור לבן וסנטר מחודד", אומר ד"ר פרידמן. "בנוסף, נשים קוריאניות מוסיפות מעין שקים מלאכותיים מתחת לעיניים – aegyo sal - במטרה להעניק לעיניים מראה מחוייך וגדול יותר. בשנים האחרונות עקפו הקוריאניות את הברזילאיות בדירוג הנשים המנותחות ביותר בעולם – וכ-20% מהן עברו הליך פלסטי כלשהו. ביפן מכתיבים את הלך הרוח קומיקס וסרטי אנימציה, שבהם הגיבורות הן בעלות יופי ילדותי: עיניים עגולות, ראש גדול, יציבה מעט ילדותית ולא זקופה. נערות ונשים מקדמות את הלוק של הילדה הקטנה כאידיאל, ונועלות אפילו נעליים במידה גדולה יותר (כאילו מדדו את נעלי העקב של אימא שלהן), וכן מסדרות את השיער בתסרוקות פרועות במתכוון וצבועות בצבעים עזים כמו שיער של דמות מצוירת".
אפריקה
ריבוי התרבויות ביבשת מקשה מעט על חילוץ אידאל יופי אחיד, אבל קו משמעותי הוא סלידה מרזון – עניין מובן כאשר מביאים בחשבון את תקופות הרעב והבצורת הקשות שעוברות על אפריקה. במגזינים ובפרסומות ברחבי היבשת לא מופיעות דוגמניות גרומות וגם אין פרסומות לתכשירי הרזייה או מכוני גמילה מסוכרים, שכן הרזון נחשב לסממן של עוני, רעב ומחלות. אבל לפני שמתחילים לחגוג את קבלת היופי במידות שונות, כדאי להזכיר כי גם הקיצוניות השנייה לא עושה חסד עם נשים. במאוריטניה, למשל, קיימות "חוות פיטום" לילדות מגיל 5, במטרה להפוך אותן לשמנות ואטרקטיביות יותר לקראת נישואיהן. "באפריקה ישנם מאפיינים אסתטיים יוצאי דופן, שלעין המערבית קשה להתרגל אליהם", מסביר ד"ר פרידמן. "קעקועי פנים, צלקות (שהופכות את העור נעים יותר למגע לאחר הריפוי), צלחות שמכניסים אל השפה התחתונה וגודלן מעיד על אטרקטיביות ופוריות הם רק חלק מהקישוטים שנחשבים יפהפיים בעיני המקומיים ומחרידים למדי בעינינו".
אמריקה הלטינית
שאקירה, ג'יי-לו וג'יזל הן רק חלק מהנציגות היפות של היבשת. "האידיאל שרווח שם הוא של אישה בריאה, לא רזה ואפילו מלאה מעט במונחים מערביים, בעלת שיער ארוך, שפתיים עבות ואף קטן", אומר ד"ר פרידמן. "הנשים באמריקה הלטינית מרבות באיפור ומתלבשות באופן חושפני ופרובוקטיבי, ותרבות הכירורגיה הפלסטית מאוד פופולרית במדינות אמריקה הלטינית: על פי נתוני איגוד הכירורגיה הפלסטית של ונצואלה, למשל, כ-40 אלף נשים פוקדות את מרפאות הפלסטיקאים במדינה מדי שנה. הניתוח הנפוץ ביותר הוא הגדלת החזה, כאשר הגיל של המנותחות יורד בהדרגה ומקובל לחלוטין שהורים יממנו לבתם התיכוניסטית הגדלת חזה כמתנה".
אירופה
"המראה האירופי האידאלי הוא רזה, בהיר וגבעולי", מסביר ד"ר פרידמן. "בנורווגיה, האישה האידאלית היא בעלת שיער בהיר וארוך, אף קטן, אגן רחב ולסת מודגשת - ולמזלן של הנשים הנורווגיות, אלה הם הגנים השולטים באזור. בצרפת השאיפה היא ל'מידתיות' – אלגנטיות ופראות, שחרור ואיפוק ורכות וקשיחות שמתבטאים באלמנטים שונים במראה החיצוני ומאזנים זה את זה. בגרמניה השאיפה היא למבנה גוף ספורטיבי, שיער בהיר וחלק ותווי פנים עדינים – למעשה, אפשר לומר שדוגמניות גרמניות מצליחות כמו קלאודיה שיפר והיידי קלום מהוות התגלמות מדויקת למדי של האידאל המקומי. בספרד המצב שונה דווקא, ושיער כהה, גוון עור שחום, עיניים כהות, וחזה שופע (המודגש על ידי מחשוף שלא משאיר הרבה מקום לדמיון) הם חלקים בלתי נפרדים מאידאל היופי הספרדי, בדומה לנציגות בולטות שלו כמו פנלופה קרוז. לנשים בבריטניה יצא אמנם מוניטין לא מדהים בכל הקשור למראה חיצוני (למעט הבלחות נדירות כמו הנסיכה קייט או אליזבת הארלי), והדגש הוא על יופי טבעי ולא מתאמץ – כולל שיער לבן שהאנגליות לא ממהרות לצבוע וקמטוטים שלא מיושרים מיידית בבוטוקס כבר בגיל 30".
