לפני שלוש שנים הצליחה קיראן גנדי, מרתוניסטית צעירה מלונדון, להסעיר את העולם אחרי שרצה מרתון כשהיא מדממת את הווסת שלה באופן חופשי, היישר אל מכנסי הריצה. מאז, כך מסתבר, עלתה לכותרות תנועה חדשה של נשים הקוראות לנשים להרשות לעצמן 'לדמם חופשי' - כלומר להעביר את ימי הווסת בלי להשתמש בטמפונים או פדים.
אורורה תג'יידה, כתבת VICE האמיצה, סוקרנה על ידי הקונספט והחליטה להתנסות בו בעצמה. "הסיפור של קיראן גנדי לא רק שנראה לי קשוח ומעולה, היא גרמה לי לא להתבייש בעצמי על אותה פעם שבגיל 13 יצא לי קצת מחזור על מכנסי ההתעמלות שלי" כתבה תג'יידה, "זה גם עורר בי את הרצון לדבר בקול על המחזור והווסת שלנו, במיוחד עם גברים שלא אוהבים לדבר על זה".
תג'יידה החליטה לקחת את זה לשלב הבא ולבחון את הקונספט של "דימום חופשי". "זה לשלוח את הפטריארכיה לעזעזל" אמרה. "לא חשבתי שבאמת יש נשים שבטווח הארוך מוותרות על טמפונים, תחבושות וגביעוניות. אבל אז פגשתי מישהי כזו וזה שינה את עולמי".
מאז שפגשה את האישה הראשונה שמרשה לעצמה לדמם חופשי שמעה תג'יידה על עוד ועוד נשים שעושות את זה מסיבות שונות - החל מדאגה לסביבה, דרך רצון להיות בתקשורת טובה יותר עם הגוף ועד לצורך פשוט לשחרר שליטה. "החלטתי שזה משהו שאני חייבת לנסות. כלומר, כמה רע זה כבר יכול להיות?
שיעור יוגה בלי תאונות
"במבט לאחור אני חושבת שהחשש הגדול ביותר שלי היה מפני הכתמים במכנסיים או על הספה" מספרת תג'יידה, "ריח לא היה משהו שהפריע לי בכלל, שזה מפתיע כי יש לי חוש ריח מאוד רגיש ומפותח".
"נתחיל עם העובדה 'דימום חופשי' ילכלך אותך והדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה פשוט לקבל את זה. עצה חשובה מאוד שקיבלתי הייתה לשתות הרבה מים. זה מבטיח ביקורים תכופים יותר בשירותים או האמבטיה, שם את יכולה לבדוק את מצב הדימום החופשי שלך" מסכמת תג'יידה את מסקנותיה מהחוויה, "אבל האמת היא שלא הכתמתי את התחתונים שלי אפילו פעם אחת ביום הראשון שניסיתי 'דימום חופשי' ולא רק זה, חוויתי הרבה פחות אי נוחות ממה שאני חווה כשאני משתמשת באמצעי היגיינה נשית רגילים".
דבר אחד מעניין מאוד שתג'יידה מספרת הוא שבמהלך הווסת בה התנסתה ב'דימום חופשי', היא הרגישה הרבה פחות כאבי מחזור. "אין לי שום ראיות אמפיריות להוכיח שזה היה בגלל הדימום החופשי, אבל לשם שינוי לא הייתי צריכה לקחת משכחי כאבים".
המבחן הגדול הגיע בערבו של היום הראשון לווסת. תג'יידה התכוננה לפגוש חבר בבר מקומי. "הדבר שהכי חששתי ממנו הוא שיהיו לי כתמים שאנשים ישימו לב אליהם או שאני אשאיר אחרי כתמים בכל מני מקומות. בכל מקרה, החלטתי להתמודד עם זה. לבשתי מכנסיים שחורים ויצאתי".
למזלה של תג'יידה, המקום היה מרוהט בשרפרפי עור שחורים שעזרו לה להרגיש בטוחה במקרה ותהיה דליפה כלשהי אבל באופן מפתיע, או בעצם לא, היא לא נתקלה בשום דליפה, תקלה או בעיה. "הדבר היחיד שהפתיע אותי היה לראות את התחתונים המוכתמים שלי בסוף הערב".
אחד הדברים מהם תג'יידה הכי חששה הוא מה יהיה עם הדימום בלילה. "זה משהו אחד לכבס תחתונים, אבל לכבר סדינים או לדמם לתוך המזרן זה כבר סרט אחר לגמרי". כדי לצמצם נזקים החליטה תג'יידה לישון על מגבת שלהפתעתה הגדולה לא הפכה לבלגאן ענקי ומדמם במהלך הלילה. "הבונוס הגדול הוא היכולת להמשיך לישון בלי להידרש לקום בחמש בבוקר להחליף טמפון או תחבושת".
גם במהלך ימי הדימום החזקים גילתה תג'יידה שהשד לא כזה מפחיד. היא הלכה לשיעור יוגה וגילתה שיש תנוחות מסויימות (כמו פלאנק) בהן אי אפשר לדמם ולמרות שהייתה בטוחה שהיא מדממת דרך המכנסיים שלה, בסוף השיעור אף אחד לא שם לב לכלום ולא היה שום כתם על המזרן.
תג'יידה הרשתה לעצמה להסתובב ברחוב ולעצור לפיצה בדרך הביתה תוך שהיא נלחמת בחשש "האם אני מוכתמת". "החופש הזה הוא ההרגשה הכי טובה שהייתה לי". כשהגיעה סוף סוף הביתה לבדוק מה קורה בתחתונים שלה, גילתה שזה הרבה פחות גרוע ממה שהיא דמיינה.
"באותו ערב רכבתי על אופני לקולנוע וישבתי כמעט שעתיים רצוף בזמן שראיתי סרט. זו הייתה הפעם הראשונה, למעשה, שדיממתי דרך התחתונים והכתמתי קלות את החלק הפנימי של הג'ינס. עם זאת, הכתם לא נראה מבחוץ ולא הכתים את המושב. באותו לילה אפילו כבר לא ישנתי על מגבת".
בסופו של דבר, אחרי שלושה ימים של דימום חופשי ומשוחרר, החליטה תג'יידה לסיים את הווסת שלה כשהיא משתמשת במגנים תחתונים. "זה היה היום הראשון שלי בעבודה חדשה ויותר מהכתמים, חששתי שהראש שלי יהיה עסוק בלחשוב על הזמן על מה שקורה לי במכנסיים במקום על העבודה".
עם זאת, תג'יידה מסכמת את החוויה, כחיובית, מרגיעה ומחברת.
"כל אישה יודעת להרגיש כשהיא מדממת בזמן שהיא מתעטשת או משתעלת, אבל הפעם יכולתי להרגיש ממש בכל פעם שזה קרה. זו הייתה תחושה מדהימה שעזרה לי להיות יותר בקשר עם הגוף שלי. האם אעשה זאת שוב? כנראה שלא לאורך כל הווסת, אבל אני בהחלט לא אשן יותר עם טמפונים אלא עם מגני תחתון לכל היותר. אני בהחלט אמשיך להשתמש בטמפונים כשאני יוצאת לקולנוע, הולכת לעבודה או יושבת עם חברים, אבל מאז הניסוי הזה צמצמתי את השימוש בטמפון כמעט בשני שלישים".
"אני עדיין משתמשת בהם במהלך ימי הדימום הכבדים" היא מסכמת, "אבל אני חושבת שזה היה תרגיל טוב בהבנה שאת לא צריכה להשתמש בטמפון כל הזמן ושדם הווסת הוא לא דבר כזה גרוע. ואת תקרה תאונה, אז מה? למי איכפת?"