הם יכולים להופיע בגיל ההתבגרות, כשגובהים הרבה בזמן קצר. הם יכולים להופיע כשעולים במשקל, או במהלך ההיריון. אפשר לנסות למגר ולהעלים אותם, אפשר לשאת אותם בגאווה - ואפשר לא רק להשלים איתם, אלא גם לתת השראה להמוני נשים אחרות, שמפתחות תסביכים של ממש בגלל הפסים האדומים/סגולים/לבנים הללו.
ל-90% מהנשים יש סימני מתיחה ברמה כלשהי, ואפילו דוגמניות לא ניצלות מהגורל האכזר של קריעת סיבים אלסטיים (הגורם לסימנים). קמפיין אינסטגרם שהושק בחודשים האחרונים מנסה לנרמל את התופעה, ולגרום לנשים להרגיש פחות מוזרות או מעוותות, גם אם ניחנו בסימני מתיחה משמעותיים.
הקמפיין, שנקרא love your lines ("אהבי את הפסים שלך") כבר זכה לא פחות מ-100,000 עוקבים באינסטגרם, והמוני נשים מעלות תמונות שלהן ושל סימני המתיחה שלהן, לצד טקסט קצר שמסביר איך ומתי זכו בהם. המטרה: לגרום לנשים להפסיק להתבייש.
עוד בערוץ הנשים:
- ככה השתנה אידיאל היופי הנשי לאורך ההיסטוריה
- צילמתי שמש ואהבה, וכל מה שאתם רואים בתמונה זה את הטוסיק שלי?
- איך מרזים בלי ספורט ועם ארוחות צהריים חופשיות?
שלוש נשים בריטיות קיבלו השראה מהקמפיין, וסיפרו לדיילי מייל הבריטי בגלוי על אודות הסימנים שלהן. זואי סטלווי (30) זכתה בסימנים בהיריון, כשפיתחה בטן מפוארת. "הבטן שלי נראית כמו מפת קווי אוטובוס. אבל זה לא רק בבטן - הירכיים, הזרועות, הישבן שלי - הכל מכוסה בסימנים האלו. בהתחלה זה לא הפריע לי, ראיתי בהם סימן גבורה כזה שמוכיח מה עברתי כדי להיות אמא. אבל ככל שעבר זמן מהלידה, וה'תירוץ' התרחק - התחלתי להתבייש בהם מאוד. לא עזר שאחד הבחורים שיצאתי איתם אמר: 'וואו, מה יש לבטן שלך?'. זה ריסק לי את הביטחון לקרשים, והאמת שעדיין לא ממש התאוששתי מזה".
לא יראו אותי עירומה באור
את הסימנים שלה קיבלה ג'יל גרדנר (40), מדריכת כושר וקואצ'רית לחיים בריאים, כשהייתה בגיל ההתבגרות. בתוך שנתיים בלבד היא צמחה מגובה של 1.62 מ' ללא פחות מ-1.80 - והעור שלה פשוט לא עמד בקצב. "אני זוכרת שהייתי עומדת מול המראה, כבר בגיל 13, ופשוט מתעבת את עצמי. חשבתי שאני הנערה היחידה בעולם שיש לה את הסימנים המכוערים האלו, וזה פשוט ריסק לי את הדימוי העצמי והביטחון.
"בושה היא בהחלט הגדרה טובה לחיים שעברו עליי. למרות שהייתי רזה כל חיי, מעולם לא לבשתי חולצות או מכנסיים קצרים. בבית הספר שבו למדתי היינו חייבות ללבוש חצאית, ואני תמיד בחרתי בחצאית הכי ארוכה, כדי שחלילה לא ייראו את הסימנים בירכיים שלי. בקיץ תמיד נכנסתי לים ולבריכה רק עם חולצה ומכנסיים מעל בגד הים, וכשהכרתי את החבר הראשון שלי, בגיל 18, פשוט לא הייתי מסוגלת לתת לו לראות אותי בלי בגדים, רק בחושך מוחלט וגם אז הייתי היסטרית.
"כשהייתי בת 19, קבעתי פגישה עם מנתח פלסטי, שאכזב אותי עד עמקי נשמתי ואמר לי שאם ננסה להסיר את הסימנים, הצלקות שיישארו מהניתוח יהיו יותר גרועות מהסימנים עצמם, וכדאי לי פשוט להתגבר וללמוד לחיות איתם. אני חושבת שהדמות שהייתה הכי משמעותית בניסיונות שלי לקבל את עצמי היה בעלי לשעבר, שעבד איתי המון על קבלה עצמית ועזר לי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי".
גם ג'ואן היילס, מנהלת חשבונות בת 35, סובלת מרה מסימני המתיחה שלה, שהופיעו במהלך ההיריון ונשארו לעד. "לפעמים אני מסתכלת במראה ונזכרת איך נראתה הבטן שלי לפני ההיריון. הייתי צעירה ותמימה, ובאמת האמנתי שהריון הוא תירוץ לאכול חטיפים ועוגות. עליתי המון במשקל, כמעט 30 קילו - והבטן מעולם לא חזרה לעצמה אחרי הלידה. "כמעט שנה אחרי שהתגרשתי, הכרתי בן זוג. בפעם הראשונה ששכבנו כיביתי את כל האורות, סגרתי את הווילונות ווידאתי מיליון פעם שלא רואים כלום לפני שהורדתי את החולצה. מאז, בכל פעם שיש לי בן זוג חדש אני מסבירה לו מה הבעיה שלי. אולי אני לא צריכה לעשות את זה אבל אני מרגישה שאין לי ברירה, אני חייבת להוריד את זה ממני ולהסביר למה אני כל כך מתביישת".