סוגיית הקימורים הנשיים עולה ומציפה לאחרונה את העולם כולו. פתאום הדבר הכי טרנדי ומגניב לעסוק בו הוא העובדה שיש מקום לנשים אמיתיות, כאלה שיש מה להחזיק אצלן. פתאום דוגמניות עבות בשר פושטות את בגדיהן ומראות לנו נימפות אמיתיות מהן, הבלוגריות השמנמות חובבות האופנה לא מפסיקות לברבר ונדמה כי העולם כולו חפץ בנשים במידות 42 ומעלה.
ובכן, האמת הכואבת היא שעולם האופנה אולי פותח צוהר גם לאגן ירכיים רחב יותר, אך הדרך לקבל את העגלגלות עוד ארוכה. אלא אם כן, כמובן, את גרה בדרום אפריקה או באפגניסטן למשל – שם הם דווקא מאמינים שהקוקטיות הרזות והצנומות הן סתם מגעילות.
מסתבר שבתחום הפיגורה, אמריקה היא לא המדד היחיד. בזמן שהאימפריה החזקה בעולם עובדת על שני קצוות הסקאלה – מצד אחד אחוזי האוביז הגבוהים והמסוכנים ביותר ומהצד השני קולביות אנורקטיות מהלכות ברחובות, יש מדינות שאוהבות את הנשים שלהן בגודל טבעי. בספר חדש הנקרא "לעולם יש קימורים: מסע גלובלי אחר הגוף המושלם" מנסה העיתונאית ג'וליה סבקול להבין כיצד המדינות שמחוץ לאמריקה תופסות את היופי של האדם, ומגלה שיש כמה שרוצות את הנשים שלהן עם נוכחות.
דרום אפריקה: ג'ינס יעודי לשמנות
הרזון עבור הדרום אפריקאיות מתורגם אוטומטית, לא עלינו, למחלת האיידס. "כשאדם מתחיל לרדת במשקל בצורה דרסטית שם, אנשים מיד ממהרים לשאול אותו אם הוא חולה", מבארת סבקול. אחת ההשלכות המפתיעות במיוחד אליהן הביא המצב, היא ג'ינסים מיוחדים של ליוויס הנמכרים במדינה, בעלי חיתוך מיוחד המיועד להחמיא לדרום אפריקאיות העגלגלות. הדגם אינו נמכר בארה"ב, אך עושה חייל בחו"ל.
פיג'י: האבסת אורחים
האי פיג'י המבודד נאבק זמן רב להתחבר עם שאר העולם, עד שזה בא להם בהפוכה. עם היכנסם של הטלוויזיה והקולנוע האמריקאי והאוסטרלי, החלו להשפיע גם המסרים אודות תפיסת הגוף הצנומה והלא בריאה. התרבות הפיג'ית שיבחה והיללה תמיד את תרבות האכילה, ולמעשה כל אורח שנכנס לבית בפיג'י, מתקבל ראשית בצלחת עשירה במזון כמתנת קבלת פנים. מדובר עדיין במקום בו ניתן להתגלגל בשלווה, אם כי ישנה ללא ספק השפעה מערבית.
ג'מייקה: שיהיה לך מה לנענע
אישה ג'מייקנית שאין לה ישבן עסיסי היא אישה עצובה, זאת בשל הריקוד המסורתית והפופולרי שמקדש את האחוריים ומשתחווה לכבודם. כתוצאה מכך, הגוף העגול הוא מקור להשראה עד כדי כך שהנשים הרזות במקום עושות הכל כדי לפמפם את מה שצריך. בדיוק המקום בשבילנו, עכשיו רק צריך ללמוד גם לרקוד.
אפגניסטן: היופי הוא הקובע
תפיסת היופי באפגניסטן היא ללא ספק הזויה. נתחיל בכך שכיסוי הפנים בעזרת בורקה הוא חוק לאומי שאין להפר; האפגניים אוהבים גם שיש מה לעטוף. לצד הקימורים, אישה יפה נמדדת גם לפי אורך שיערה. ככל שהוא ארוך יותר, כך היא נאה ומשובחת יותר. למעשה, האפגניים יקבעו אם אישה יפה בזכות פניה ופחות בשל פיגורתה, רזה או עגלגלה אשר תהא.
מרוטניה: ילדה טובה גומרת מהצלחת
כן, אנחנו יודעות שזה נשמע כמו שקר כלשהוא, אבל הוא קיים, אי שם במערב אפריקה. מדובר במקום שתושביו אוהבים את הנשים שלהן גדולות. כמה גדולות? כאלה שיכולות לתפוס את כל המושב האחורי של האוטובוס, או את השורה הראשונה של אולם הקולנוע או שורה שלמה במטוס או, טוב, הבנתם. במרטוניה, אב מאושר וגאה הוא כזה שבתו אוכלת הרבה, אזי יודעים כולם שמדובר באיש עשיר בעל שטח גדול. במקום ההזוי הזה, ילדה טובה היא אחת שמסיימת לאכול מכל הסירים במטבח. ועדיין, ראו זה פלא, אחוזי האוביז במרוטניה נמוכים מאלו של אמריקה. ככה זה שהליצן החייכן של מקדנולדס וחבריו לאוכל המהיר טרם סימנו טריטוריה. מפחיד מה שמנה מוגדלת יכולה לעשות, הא?