החודש קיבלתי את המחזור החודשי. לא, אני לא בת 12 אלא בת 32, אבל בהחלט הרגשתי כאילו שזו הפעם הראשונה. אחרי 18 חודשים שבהם הייתי נטולת דימום, יתומת טמפונים ומחוסרת מיחושי בטן, פתאום הוא חזר. חבר יקר.
9 חודשי הריון ועוד 9 חודשי פוסט הריון פינקו אותי עם התחושה הנעימה שאין לי דאגה בחיים. לא עוד 21 ימי עליצות ו-7 ימי מחיצות. לא עוד כנפיים, מוליכים ותחתונים מלוכלכים. חייתי כמו גבר – בלי לחשוב על התאריך ועל הפרשות, ועשיתי סקס מתי שהתחשק לי. אבל אז הוא הגיע. התגנב לו בלי לעשות הרבה רעש וחזר לחיי. ואני קפאתי לרגע, מנסה להזכר מיהו ומה עושים איתו, ואז חייכתי לעצמי, וחשבתי, שבעצם קצת התגעגעתי.
כי זה עושה לנו סדר בבלגן
תגידי מה שתגידי, לפעמים את קצת שוכחת מה השעה ואיזה יום היום, חוץ מאשר ביום שבו המחזור מגיע. למעשה, הוא מפעיל אותך עוד קודם: חלק זוכות להתראה של כאבי בטן עמומים, חלק נהנות ממיגרנות, חלק סתם מאיימות על בני הזוג שלהן בגירושין וחלק יודעות שזה הזמן להכנס למיטה ולא לצאת שבוע שלם. כך או אחרת, הוא מגיע מדי חודש ומזכיר לך שהזדקנת בעוד 28 יום. אם את בת מזל, או סתם על גלולות, את יכולה לכוון לפי החמוד הזה את הלו"ז שלך: מתי לצאת לחופשה, מתי לבקש העלאה וכמובן, מתי ללכת לקוסמטיקאית.
כי זה גורם לנו להרגיש חיות
לא שביום יום את מרגישה מתה, אבל בהנחה שאת עושה מעט פעילות גופנית, אם בכלל, המחזור הוא הוכחה לכך שהגוף שלך עובד גם בלעדייך. הוא חי, הוא מדמם, הוא מפעיל את עצמו והוא מלא צבע גם כשאת מרגישה אפורה. המחזור הוא תזכורת לזה שאת אולי מכונה, אבל אחת שצריך לתחזק ושהחיים שלה לא נעצרים בגלל איזה דימום – להיפך, הדימום הזה מכונן חיים.
כי זה מבדיל אותך מהגבר שלצדך
לשניכם יש מצבי רוח, חצ'קונים וכאבי ראש, אבל רק את מקבלת את המחזור פעם בחודש. ובעוד שאת יודעת איך זה להעביר ימים ללא מחזור, הוא לעולם לא יידע איך זה מרגיש, לעולם לא יהיה חלק מהאחווה של המקבלות, ואף על פי שהוא יגיד "ברוך שלא עשני אישה" בתוך תוכו הוא מקנא והיה רוצה להתנסות. קנאת פות, קוראים לזה.
כי זה נותן לך תירוץ להתנהג כמו פסיכית
ולא רק תירוץ. יש סיכויים לא קטנים שאילו לא היתה לך התפרצות הורמונלית מדי חודש, היית מתנהגת כמו אדם שפוי 24/7. למרבה הצער, זה לא ממש תלוי בך. לא הצעקות, לא הבכי ולא מצבי הרוח המשתנים תדיר. ויגידו מי שיגידו (וכולם גברים) שזה רק תירוץ ושאנחנו צריכות לקחת אחריות על ההתנהגות שלנו. ובכן, שרק ינסו להגיד לנו את זה בימי המחזור, נראה אותם.
כי זה תמיד נושא שיחה מעניין
בנות אוהבות לדבר על המחזור. עובדה. כולן חוות אותו, גם אם הן לא. עובדה. בין אם את מדממת חצי מהחודש או רק יומיים, בין אם יש לך כאבי מחזור אכזריים או שאת בכלל לא יודעת שהוא מגיע, בין אם את מנסה להכנס להריון או עושה כל שביכולתך לא, המחזור הוא מרכז החיים שלנו, וזה בדיוק מה שהוא.
כי זה הקבוע היחיד בחיינו
מצער, אבל נכון. תקללי אותו כמה שתרצי, אבל הגברים יבואו ויילכו, המשפחה תאכזב, הלימודים ייגמרו, הקריירה תתחלף, הציצים שלך ייפלו והחברות יתקעו לך סכין בגב, אבל המחזור בוא יבוא. כי ביום שלא יבוא, כדאי שתהיי מוכנה להתחיל לדבר על משהו אחר. והוא יהיה הרבה הרבה יותר מדמם.