השבוע נצפתה קייטי הולמס בבריכה במיאמי כשהיא מתפננת עם בתה סורי. בזמן שבאופן כללי אנחנו די מבסוטות מהבחורה שמפגינה חוש סטייל מוצלח במיוחד על השטיח האדום ובצילומי פפראצי אקראיים ברחוב, הפעם אנחנו בעיקר מזועזעות. בצילומים המבעיתים, הולמס לובשת רק עור, עצמות ובגד ים זעיר שגורמים גם לחובבי ז'אנר הרזון לבחילה. חבל שאף אחד לא טרח לספר לה שהרואין שיק זה כל כך ניינטיז.
הכירי את מאמירקסיה: אמהות אנורקטיות
הולמס מככבת על מגזין לייף&סטייל עם כותרת שערורייתית: "נואשת להיות רזה". לפי המגזין, אשתו של טום קרוז נמצאת בימים אלה על סף "שביתת רעב", שנובעת מדיאטת כסאח שמושתתת על דיאט קולה ותה ואימונים בלתי פוסקים של פילאטיס, ספינינג וריצה.
אבל הולמס לא לבד. בארץ הפלאות קליפורניה מגמת ההצטמקות תופסת תאוצה ומתחילה להתפשט גם לשאר חלקי ארה"ב. עוד ועוד נשים הוליוודיות מצטרפות לשורותיהן של אמהות שזרוע מדלדלת מפחידה אותן יותר מהאיום האיראני. הפוסטר גירלס של אמהות מהסוג הזה הן הסטייליסטית הנודעת והמעצבת רייצ'ל זואי והצנונית ויקטוריה בקהאם שילדה זה עתה. שתי האחרונות הן הנאשמות העיקריות בגל ה"מאמירקסיה"- שם חמוד לתופעה כאובה: מדובר בנשים שבזמן ההיריון ואחריו מתעקשות שלא לעלות ולו גרם אחד, גם אם מדובר בסיכון ממשי של התינוק (שלא לדבר על להדס על נעלי עקב בגובה של 13 סנטמיטר גם בחודש שמיני).
בחודש תשיעי נראות כמו אחרי לאפה, במקרה הרע
ואין במאמירקסיה שום דבר פוטוגוני. לא באמא הדקיקה שמאבדת כל קימור נשי, ובטח שלא בהשלכות של מעשיה לדור הבא. מלבד קייטי הולמס שעושה כאן כניסה מפוקפקת לרשימת האמהות הסקיניות, ישנה גם אנג'לינה ג'ולי שבחודש תשיעי עם תאומים נראתה כמו אחת שאכלה לאפה וחצי, במקרה הרע.
גופה של ג'ולי בת ה-35 נע במשך השנים על הסקאלה בין שרירי לשלדי. לפני יותר מחודש התפרסמה תמונה של ג'ולי על שער עיתון "סטאר", בתוספת שלל ספקולציות על אודות ירידתה הדראסטית למשקל של 45 קילו. בעיתון נכתב כי בראד פיט בהיסטריה ממצבה של אישתו, והוא מפזר אוכל בכל הבית בתקווה שתכניס משהו לפה.
הולמס וג'ולי, שתי נשים בשנות השלושים לחייהן המהוות מודל יופי נקלעות ללופ של פולחן גופני וחוסר מודעות עצמית. מפתיע? לא! התעוררו והריחו את הקפה והמאפה, זה רק הגיוני שהן ייפלו לבור הזה. הרי כולנו שואפות להגיע לאידיאל יופי אבל יודעות בתוך תוכנו כי זהו אידיאל בלתי אפשרי ומופרך. אנחנו יודעות שעלינו, "הנשים האמיתיות", אי אפשר לכפות את הסטנדרטים הללו. אבל מה קורה לאותו אידיאל, לאותה בחורה שגופה מוצג לנו במגזין, כאשר היא מגלה שהיא לא עומדת בתקן שלה עצמה? מה קורה לבחורה שרוב מהותה בחיים להיות סובייקט, המוצג בפני הציבור, כשהיא מבינה שמיניותה בקרוב כבר לא תהיה תקפה? כשמסביבה אלפי ואולי עשרות אלפי צעירות ממנה שמתות להיכנס לנעליה.
חמודות, לכו תאכלו משהו. עלינו
בין אם נרצה בכך או לא, כשמגיעה עת האמהות, החשש הגובר הוא האם ניתן להישאר רלוונטית - עבור הבעל, או במקרה של נשות הוליווד - עבור הקהל. האם ניתן יהיה להמשיך לשחק את אותו התפקיד כשאת אמא עם חלב שדולף משדייך ויש עלייך כמה תוספות מהלידה?
הבחורות האלה, שחיות בעולם שקיים בין דפי הכרום, הפיקסלים במחשב והצלולואיד בסרט הקולנוע, גם הן נשים אמיתיות. כשהן לא מרוטשות בפוטושופ, ולא מאופרות באיפור כבד, הן מביטות במראה וחוששות. אז תנו לי להרגיע אתכן, מילפיות יקרות - החן שלכם טמון בנשיות, בעגלגלות שרכשתן לעצמכן בתקופת ההריון. אל תנסו להתכווץ, להצטמק ולהיעלם - זה פתטי, ולא פעם אף מדאיג. עכשיו לכו תאכלו משהו.