אחד התחומים המורכבים ביותר עבור נפגעות תקיפה מינית הוא התחום הזוגי. לרובן, קשה בכלל לדמיין יחסים בהסכמה וברצון אחרי האסון שעברו, והן מתמודדות עם קושי עצום לתת אמון בבני המין השני. שוחחנו עם שתי נפגעות אונס שסיפרו לנו איך נראים החיים שאחרי, ועם פסיכולוגית מומחית שהסבירה את הקשיים הנלווים לנסיון לקיים אינטימיות - ואת הדרכים לנסות ולהתגבר עליהם.
עוד בערוץ הנשים:
- החבר הכה אותה, הדוגמנית בחרה להיחשף
- "לא היו לה חיים מעבר, הזנות היתה תעודת הזהות שלה"
- אחת ולתמיד: מה נחשב להטרדה מינית, על פי חוק?
גלית (19) עברה שלוש תקיפות מיניות במהלך חייה. במסלול הבלהות המוכר, התוקף הראשון היה מי שאמור היה להגן עליה ולשמור עליה מכל משמר: אבא שלה. "כשאבא שלי התחיל לתקוף אותי, הייתי ילדה קטנה בגיל הגן. בהתחלה לא הבנתי שזה לא בסדר שהוא נוגע בי ואז בעצמו בלילה, אבל כששמתי לב שזה קורה רק כשאמא שלי ישנה או לא הייתה בבית, ושאסור לי לספר לאף אחד, הבנתי שזה לא אמור לקרות. כשהייתי בכיתה א' גיליתי שהוא נוגע גם באחותי הקטנה, וזה מה ששבר אותי. סיפרתי למורה שלי, שעירבה את אמא שלי. אמא שלי האמינה לי מיד והתגרשה ממנו, אבל שם לא נגמר הסיוט".
"חשבתי שגם ההורים שלו יהיו איתנו בבית"
"אחרי כמה שנים, לאמא שלי היה בן זוג שניסה לאנוס אותי כמה פעמים והטריד אותי כל הזמן. כשהייתי נערה הגיעה התקיפה השלישית, שהייתה הכי טראומטית וכואבת מבחינתי. בגלל מה שעברתי, תמיד היה לי קשה להתחבר עם בנים ולסמוך עליהם, אבל באיזשהו שלב התאהבתי במישהו מהכיתה שלי. היינו ידידים תקופה ארוכה, ואז נהיינו זוג. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ובחיים לא יפגע בי, ואני האמנתי. אחרי חודשיים שהיינו ביחד הסכמתי לבוא אליו בפעם הראשונה. חשבתי שנהיה יחד עם ההורים והאחים שלו כמו שהוא אמר, אבל מתברר שהוא תכנן לנו ערב רומנטי. לא הסכמתי להתקדם עם המגע, והוא ניסה בכל זאת".
עד היום גלית מתקשה לדבר על הערב ההוא: "אני לא מסוגלת להיכנס לפרטים, אבל בסופו של דבר - הוא אנס אותי. הייתי בתולה. הדבר שהיה הכי קדוש מבחינתי נלקח ממני בידי מישהו שאהבתי ושהייתי מוכנה לתת לו את זה, אבל לא בשלב בו הוא רצה, וזה הדבר הכי קשה בעולם. אני עדיין נמצאת בטיפול פסיכולוגי מאוד אינטנסיבי, ועדיין לא יוצאת עם בנים. יש לי ידיד אחד, אבל קשה לי להתקרב לגברים וזה משפיע על עוד תחומים בחיים שלי חוץ מהתחום הזוגי. למשל בעבודה שלי, כמלצרית, קשה לי עם לקוחות גברים, אבל אני נשארת חזקה ונלחמת בזה. עברתי דברים קשים ואני אנצח גם את זה. מבחינתי אני בתולה, וכשיגיע הזמן אני כן אמצא מישהו נכון לי ואחיה חיים נורמליים".
"עד היום אני לא יודעת איך הגעתי מהספה לרצפה"
טלי, בת 32, נאנסה לפני עשר שנים. מאז הספיקה להתחתן, להפוך לאמא ולהתגרש - וגם לאזור אומץ לגעת בפצעים שהשאיר בה האונס: "האונס שלי הוא על הגבול הדק שבין תקיפה אלימה לאונס", סיפרה. "הכרתי את האדם שאנס אותי לפני האירוע - הוא יצא באותה תקופה עם לילך, מי שהייתה אז החברה הכי טובה שלי, וניתקה איתי קשר ברגע שסיפרתי לה מה קרה. ערב אחד היינו אצלו בבית, ולילך שלי קפצה לקנות סיגריות. הדקות הספורות שבהן היא נעדרה מהדירה הספיקו לו. עד היום אני לא מצליחה לשחזר איך הגעתי מהספה לרצפה. מצאתי את עצמי נאבקת בו, כשהמכנסיים שלי מופשלים למטה. כל הזיכרון שלי מאותו ערב מטושטש, אני רק זוכרת שהספקתי להתלבש לפני שהיא באה וניסיתי להתנהג כאילו הכל כרגיל. איך שיצאנו משם ניסיתי לספר לה מה קרה, והיא נעלבה וכעסה עליי.
"החלטתי שמאותו רגע אני שומרת את הסיפור הזה לעצמי, ממשיכה הלאה, סוגרת את כל מה שקרה ולא נוגעת בזה. החלטתי לא לתת לזה להשפיע עליי בעבודה, ביחסים, לא לפחד מגברים, לא להירתע מסקס - פשוט להתנהג כאילו זה לא קרה מעולם".
זה הצליח?
"אני לא אישה ששונאת גברים או מפחדת מהם, אני מאוד נהנית מסקס ואין לי בעיה עם הגוף שלי. אני מרגישה שיש הרבה דברים אחרים שקרו לי בחיים, כמו בני זוג שבגדו בי או היחסים הטעונים עם אבא שלי, שהשפיעו הרבה יותר על האופן שבו אני מרגישה ומתנהלת במערכות יחסים.
"הייתי במערכות יחסים לא נכונות ולא טובות, היו לי הפרעות אכילה ופשוט עשיתי הכל כדי להכאיב לעצמי. רק עכשיו, כשאני כבר כמה חודשים במערכת יחסים בריאה ומושלמת, אני מבינה כמה רע עשיתי לעצמי לאורך השנים, איך הענשתי את עצמי על מה שקרה וגרמתי לעצמי כל כך הרבה עוול - וכמה שמגיע לי כל כך הרבה יותר טוב ממה שהעזתי לחשוב".
הפתרון היחיד – טיפול
"יש כמה קריטריונים ליכולת של אישה להיות במערכת יחסים אחרי פגיעה מינית", מסבירה ד"ר סוזי קגן, מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה, בעלת מרכז לטיפול רגשי בילדים ומבוגרים. "האחד הוא החוזק הנפשי הראשוני של אותה אישה, והקיום של מערכות יחסים טרם הפגיעה. אישה שהותקפה ולא הייתה לה מעולם מערכת יחסים עלולה לפתח פחדים ואי יכולת לקיים יחסים זוגיים. לאישה שהיו לה יחסים קודמים יש מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם התקיפה. גם לאופי התקיפה יש משמעות - אם התקיפה אלימה, או נמשכת זמן רב יותר, יש יותר סיכון לקושי בשיקום וביצירת מערכות יחסים. אם למפות את תחומי הפגיעה, הרי ששלוש הפגיעות העיקריות הן באמון, היקשרות לבן הזוג (הנשים שנפגעו יכולות להתחיל היקשרות אבל מתקשות להישאר עם אותו בן זוג), והשלישית היא פגיעה באינטימיות, בגלל הטראומה. הפתרון (לכל שלושת התחומים) הוא טיפול. יש בארץ עמותות שעושות עבודת קודש בטיפול בנפגעות תקיפה מינית, וכל כך חשוב להיעזר כדי להחלים".
אם תצטרכי לתת טיפ אחד לנשים שעברו אונס ומתקשות לקיים יחסים אינטימיים, מה הוא יהיה?
"הדבר הכי חשוב זה לצאת מעולם הסוד, לא לשפוט את עצמך ולקבל עזרה. יש נשים שעוברות תקיפה ושומרות את זה מבני הזוג, ומסכנות את בריאותן הנפשית ואת הקשר הזוגי, ומוצאות את עצמן בלופ שכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו לבד".