חשבתן שסטיילינג משמעותו מהפך? לפי ד"ר טלי סטולובי, מפתחת שיטת הסטיילינג תרפי, דווקא ממש לא. סטיילינג תרפי רואה בבחירת הבגדים תהליך של צמיחה והתפתחות, ומנסה להציע דרך חדשה לחשוב על בגדים ועל הגוף.
בספרה החדש "סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות", מציעה ד"ר סטולובי לקוראת מדריך לסטיילינג תרפי עצמי. בספר היא מראיינת מספר נשים משפיעות וביניהן נינט טייב, שחולקת איתה תובנות בנוגע ליחסים שלה עם בגדים ועם סטייל.
נינט, ספרי לי על הסטייל שלך.
"היום אני יכולה להגיד שאני מחוברת מאוד לארון שלי. עברתי חתיכת מסע עם סגנון הלבוש שלי. אני חושבת שזה מאוד מתחבר לדרך שבה אני תופסת את עצמי וכמה נוח אני מרגישה עם הגוף שלי. בעבר לבשתי כמעט תמיד רק מכנסיים שחורים מהבד המסתיר. הייתה לי בעיה עם הדימוי העצמי שלי, ולכן בזמנו הבגדים נועדו להסתיר/ לכסות/ לחפות על משהו. בעקבות שינויים שעברתי עם עצמי מהבחינה הרוחנית והנפשית, היום אני מאוד מקבלת אותי כפי שאני, וזה בהחלט מתבטא בלבוש. אני יודעת מה מתאים לי ומה מחמיא לי, אני יודעת גם מה לא, ואין בי שום רצון להיות מה שאני לא. הרבה אני חייבת לגדי אלימלך, שלימד אותי סטיילינג וחיבור לגוף דרך הבגדים ולהשתמש בבגדים ככלי ביטוי ולא כשמיכה... הייתה נקודה שבה הסגנון שלי השתנה לחלוטין וקיבל יציבות, זה היה כשהקלטתי את האלבום הראשון שלי באנגלית לפני שבע שנים, בליוורפול, אנגליה. שם הייתה נקודת מפנה, כי אני חושבת שהמוזיקה התערבבה לי עם אופנת הרחוב, אפשר להגיד ששאבתי משם הרבה השראה. אני מחוברת מאוד להשראה, היא נמצאת בכל מקום. הטבע הוא משאב כל כך עצום, ומשם מגיעה רוב ההשראה שלי, וכמובן גם הופעות חיות של מוזיקאים שאני מאוד אוהבת, ואנשים שגורמים לי להרגיש טוב מבפנים. השראה גדולה מאוד מבחינת הסטייל היא מיק ג׳אגר, זואי קרביץ וסטייליסטית מדהימה בשם פאטי וילסון. אני מרגישה שהבגדים שלי מבטאים את האישיות הצבעונית-פרועה שלי. אני מאוד לא מאמינה בטרנדים. אני מאמינה בחופש מוחלט, והמוטו שלי הוא לערבב בין כל הסגנונות והצבעים והמרקמים".
את מאמינה בחופש מוחלט, ואותי מעניין לדעת איך זה מסתדר עם ביקורת חברתית. הרי לאנשים תמיד יש מה לומר.
"התגובה שלי על ביקורת הולכת יד ביד עם ההתפתחות האישית שלי. כשהייתי חדשה בתחום, לקחתי כל דבר מאוד קשה. כל ביקורת שנאמרה, גם על המשקל שלי וגם על איך שאני מתלבשת. היה עניין גדול מאוד בהתחלה, למשל, שיח שלם על הכובע שחבשתי. לא הבנתי למה, אני בסך הכול מתלבשת.
ניסיתי להבין מי אני דרך הבגדים שאני לובשת
"תמיד היה לי עניין עם בגדים! תמיד! כבר בתיכון אף אחד לא הבין אותי, בחרתי שילובים מוזרים. גם חברות לא הבינו. אני זוכרת סיטואציה ספציפית בגיל 15, לבשתי שמלה מעל מכנסיים. זו הייתה שמלת מקסי מטריקו בצבע כחול נייבי, מעל מכנסיים. היה לה וי מודגש בצבע אפור. אולי זה היה הזוי... אבל ככה בא לי. והחברות שלי שואלות אותי, מה את עושה?? ואני? מתבטאת, ככה אני רוצה להתלבש. היום אני כבר מקבלת את הכול בחיוך, את הביקורת. היום גם יש יותר קבלה והבנה שהסטייל שלי הוא שפה מסוימת שלי, שכל אחד מתחבר אליה מהמקום שלו. גם אם אני נתקלת בהערות ציניות, אני מגיבה בחיוך. זה לא נוגע בי בשום צורה. חשוב לא לתת לביקורת לנהל אותנו. אמרו עלי כל כך הרבה. את יכולה לכתוב ספר רק על מה שאמרו עלי, וזה לא מנע ממני לנסות! ביקורת שלילית כזו או אחרת לא הרתיעה אותי. ניסיתי וניסיתי וניסיתי להבין מי אני דרך הבגדים שאני לובשת, ולקח לי זמן להבין באמת מה הסטייל שלי. אם פעם הייתי לובשת הכול צמוד, היום גיליתי שדווקא סגנון הווינטג' הרחב והמכופתר מדבר אלי, סגנון אנדרוגיני. הוא משקף חלק נכבד מהאישיות שלי. אני מאוד נשית ויש בי גם צד מאוד גברי, ולמדתי לקבל את זה. די, קאט דה בולשיט, לא צריך לשחק משחקים, לא לנסות להיות... אז מה אם אני אישה? בא לי מכנסיים וסניקרס וחולצה ענקית, ולא אכפת לי שזה לא באופנה. זה עוד קטע אופייני לי - אני מאוד לא בעד טרנדים, זה כל כך לא מדבר אלי. אני יכולה לקבל טרנד מסוים באהבה ואחר ממש לא. זה מאוד מגדיר את הסטייל שלי. זה הביטוי האישי מבחינת החיים שלי, ולא רק הלבוש שלי. To carve my own way."
תיארת את השינוי ביחס שלך ללבוש, מהתלבשות לצורך הסוואה לכלי לביטוי עצמי. ספרי לי על התחנות בדרך, מה עזר לך לעשות את השינוי?
"גדי לימד אותי משהו מאוד יפה: אם ארצה ללבוש בגד והוא לא מתאים לי, אני ארגיש לא בנוח כשאלבש אותו. לא יהיה לי טוב, וזה יבוא לידי ביטוי בשפת הגוף שלי. גדי לימד אותי איך להתייחס לגוף שלי, לפרופורציות, לקחת את היתרונות שלי ולהעצים אותם. פשוט להתלבש לפי מה שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי בלי הצורך לכסות ולהסתיר. אני זוכרת באחת הנסיעות, כשגדי ואני היינו בפריז, היה לנו מנהג. הסתובבנו ברחובות והסתכלנו על חלונות הראווה. כל חלון היה יצירה בפני עצמו, עולם, זה היה מלא השראה! זה שינה לי את נקודת המבט על הבגדים. לאחרונה ראיתי קולקציה שאני מאוד אוהבת של מעצב בשם כריסטופר קיין. נורא עניין אותי לדעת איך הוא עיצב את הקולקציה הזאת, יכולתי לראות שיש עולם מאחורי הבגדים. זה היה וואו... כאילו בול אני! כל פריט בתצוגה מדהים ומעוצב בצורה כל כך חכמה ויפה. קראתי על הקולקציה, והוא אמר שההשראה שלו באה מ-sex in nature. סקס בין חיות, בין אנשים בטבע... ובאמת לבגדים יש וייב מאוד סקסי וחייתי, אבל גם מאוד אלגנטי".
המעברים שלך בין נשיות לגבריות מאוד מעניינים אותי. למשל, צפיתי בקטע קצר מההופעה שלך בסן דייגו, שבו את נראית כאילו את ממש מחליפה דמויות. אחת נשית, סקסית, רכה, והאחרת גברית, רוקיסטית בועטת. תוכלי לתאר לי איך הבגדים קשורים למשחק הזה שלך?
"מדהים, אני יודעת בדיוק על מה את מדברת. בתחילת הווידיאו הגוף שלי עגול והתנועות מאוד עגולות, ולקראת הסוף אני באה בקטע אחר. הבגדים מאוד קשורים לאיך שאני באה לידי ביטוי על הבמה. כשאני בוחרת בגד להופעה, אני יודעת בדיוק איך אני הולכת לזוז לפי הבגד. הייתה הופעה אחת לפני שלוש שנים בבאר שבע, הופעתי עם הלהקה שלי. לבשתי שמלה שחורה צמודה, טריקו, מגניבה, חצי גולף, מאוד נשית. זאת הייתה אחת הפעמים הראשונות זה שנים שלבשתי שמלה להופעה, וזה היה סוג של ניסוי. כן, יכולתי לזוז איתה אבל התנועות היו אחרות, היה משהו שקצת הגביל את טווח התנועה, והייתי צריכה להיות מאוד אסופה. זה שינה את כל הווייב של ההופעה! לא רק התנועה, גם הקול שלי השתנה! זה היה ניסוי מאוד מעניין. לא חזרתי ללבוש את השמלה הזאת בהופעות. זה מעלה לי אסוציאציה שזה כמו כשאני כותבת שיר עם שלושה אקורדים בלבד ומנסה לפתח את זה לכל מיני מקומות. מלודיה שונה, רק עם שלושה אקורדים. כך היה עם השמלה הזאת. זה היה מעניין. לעומת זאת, אם אלבש להופעה ג'ינס סקיני צמודים עם חולצה ענקית מעל, זה יכול להפיק ממני תנועות חייתיות, שבטיות. הלבוש ממש משפיע על כל ההופעה".
המודעות הזאת שלך להשפעת הבגדים עלייך וההתייחסות שלך לסטייל מתחברות מאוד למסר של סטיילינג תרפי.
"אני מאוד מתחברת לזה. מאז שהתחלנו את השיח בינינו, נהייתי מודעת יותר לכך שהלבוש לא בא ממקום שטחי בכלל, אלא מבטא כל כך הרבה אצלי. אנשים חושבים שלבוש ואופנה זה שטחי, אבל זו אומנות, לבטא את עצמך באמצעות הבגדים. אני מרגישה את זה ביום-יום שלי, מתלבשת אחרת לפי המצב רוח שלי, וכשאני רוצה להקרין משהו מסוים, יש לזה המון משקל מבלי ששמים לב. לבוש זה חלק מהדרך שלי".
