במהלך הווסת אנחנו למעשה פוגשות חלקים מרירית הרחם שלנו, שמתקלפת ויוצאת מהגוף בצורה של דם. התהליך הזה קורה כשהביצית שמשתחררת במהלך הביוץ אינה מופרית (ולא מתחילה את הדרך להפיכתה לעובר). הדימום – והריח שמגיע איתו - מורכב מרקמות מדפנות הרחם, מהביצית שלא הופרתה, ומדם "רגיל". נוסף לרכיבים האלה, בין הגורמים שיכולים להשפיע על הריח של דם המחזור אפשר למנות גם את רמת החומציות בנרתיק, שיכולה להיות מושפעת מנוכחות של זרע או של שתן, את החיידקים שנמצאים בנרתיק - טובים וגם רעים, ואת הנוכחות של דלקות.
למרות שלדם הווסת יש הרבה פעמים ריח ייחודי, ברוב המקרים הריחות האלה טבעיים לגמרי. עם זאת, יש מקרים שבהם ריח מוזר יכול לאותת לנו שמשהו לא תקין במערכת. אתר Medical News Today ערך רשימה של ריחות המחזור הנפוצים ומשמעותם:
ריח מתכתי
לווסת עשוי להיות להתלוות ניחוח מתכתי שמזכיר ריח של מטבע. ריח כזה לרוב קשור לנוכחות של ברזל בדם שלנו, ואינו מהווה סיבה לדאגה. עם זאת, יש לשים לב שהריח לא נמשך גם אחרי שהדימום הסתיים.
ריח רקוב
ריח רע במיוחד או ריח של ריקבון יכולים לאותת על בעיה, כמו למשל על קיומו של חפץ זר בתוך הגוף – במקרים רבים זה יהיה טמפון שנשכח שם בטעות. אם נזכרתן ששכחתן להוציא טמפון, אפשר לנסות לחפש את החוט שלו ולמשוך אותו בעצמכן. אם לא הצלחתן, תזדקקו לעזרתו של רופא בחילוץ.
ריח מתוק
סביבת הנרתיק היא סביבה חומצתית. ניחוח מתקתק של דם לרוב יהיה תוצאה של רמות חומציות גבוהות יחסית, ועדות לקיומם של חיידקים בנרתיק (אבל אין סיבה ללחץ, כי רבים מהם הם דווקא חיידקים טובים).
ריח זיעה
ריח שדומה לריח הגוף או הזיעה הטבעי שלכן יכול להיות קשור לבלוטות זיעה אפוקריניות הממוקמות באזור המפשעה. הזיעה המופרשת מהבלוטות מתערבבת עם חיידקים שנמצאים באופן טבעי על העור, ומייצרת את ריח הגוף המוכר לנו. סוג הזיעה שמייצרות הבלוטות האלה קשור יותר למצבים נפשיים של מתח וחרדה, והוא שונה מהזיעה המשתחררת בעת פעילות גופנית.
ריח דגים
ריח של דגים מהנרתיק יכול להגיע בזמן ווסת, אבל גם בימים בהם אין דימום, ולרוב יצביע על קיומה של דלקת. 30% מהדלקות בנרתיק הן תוצאה של וגינוזיס חיידקי, זיהום חיידקי נפוץ, שנגרם כתוצאה מהפרה של האיזון הטבעי של חיידקי הנרתיק. וגינוזיס עשוי להיות מוגבר כתוצאה מריבוי פרטנרים מיניים, או משטיפות אינטימיות. הוגינוזיס גורם לריח לא נעים של דגים, שבדרך כלל מורגש יותר במהלך הווסת, ובימים שאינם ימי דימום לפעמים גם גורם להפרשות לבנות או אפורות.
ריח חזק של דגים יכול להעיד גם על קיומו של טריכומונס נרתיקי, טפיל עיקש שעובר ביחסי מין, ולפעמים מגיע גם בליווי חברים כמו גירודים, תחושת שריפה או כאבים באיבר המין.
גם וגינוזיס וגם טריכומונס דורשים בדיקה ואבחון רפואי, ואפשר לטפל בהם עם אנטיביוטיקה.
האם אפשר לשפר את הריח של הדימום?
אין דרך אחרת לומר את זה – ריח רע בזמן הווסת לפעמים פשוט קשור להיגיינה לקויה, ולכן מקלחות יומיומיות יכולות לסייע בשמירה על ריח נעים. עוד דרך למנוע ריע רע היא להחליף תחבושת היגיינית בכל פעם שהולכות לשירותים, או להחליף טמפון כל כמה שעות. בכל מקרה, גם הרצון לשמור על ריח טוב אינו מצדיק שימוש בחומרים ייחודיים לניקוי הנרתיק כמו שטיפות אינטימיות. החומרים האלה עשויים לגרום דווקא לתוצאה הפוכה, להפר את האיזון העדין של איזור הנרתיק ולגרום לדלקות (ולריח רע).
חשוב לזכור, מרבית הריחות שמגיעים יחד עם הווסת הם תקינים לגמרי. סביבת הנרתיק היא כאמור סביבה חומצית, ובאופן טבעי מייצרת ריח. עם זאת, כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הריחות וההפרשות שלנו, ולשים לב לריחות חדשים או יוצאי דופן במהלך הווסת או בימים ללא דימום. ככלל, הפרשות ירוקות או צהובות לרוב יהיו סימן של בעיה שדורשת טיפול רפואי, וריח של דגים או ריח של ריקבון הם סימן שכדאי להגיע לבדיקה.