"הרופאים פשוט רצו יותר כסף"
דובל אומרת שהניתוחים שעברה הפכו אותה למכורה לסכין. למעשה, היא ניסתה להיגמל מההתמכרות הזאת ואושפזה שלוש פעמים במכוני גמילה. כיום היא כאמור מורה אצבע מאשימה על המנתחים הפלסטיים שעודדו אותה ועזרו לה לממש את האובססיה שלה - להידמות לברבי. לראייה: לא היה רופא אחד שהתנגד לבצע ניתוח , על אף שכבר עשרות בחייה. 50 ליתר דיוק.
מלבד המחיר הנפשי, דובל ביזבזה מעל למיליון לירות שטרלינג על ניתוחים אלה, וכן על שינויים קוסמטיים שעברה כמו בוטוקס ומילוי פילרים שכן רצתה להיראות "מושלמת". "השתמשתי במילה הזאת פעמים רבות", אומרת דובל בת ה-34, אם לשניים, שנראית אחרי הניתוחים קרובה יותר לגיל 50. "לקחתי איתי את בובת הברבי לאחד המנתחים כדי להראות לו בדיוק מה אני רוצה. לא הייתי בריאה. הייתי מכורה לניתוחים, אבל אף אחד מהמנתחים לא ניסה לעצור בעדי. אני חושבת שהם פשוט רצו יותר כסף".
קיצרה את אצבעות הרגליים כדי שייראו טוב יותר בעקבים
מאז הניתוח להגדלת שדיים שעברה דובל בגיל 17, עברה דובל 16 ניתוחים דומים, בנוסף לשישה ניתוחי אף, 11 ניתוחים לעור שמסביב לעינייה, ניתוח ללחיים שלה להוספה וגם הורדה של תוספות ומתיחת פנים. בנוסף לכך היא קיצרה צלע כך שתקבל מותן רזה יותר, קיצרה את אצבעות הרגליים שלה כדי שייראו טוב יותר בעקבים, עברה מתיחת בטן, שתלי ישבן ושתלי סנטר שבסופו של דבר הוסרו. ואיך היא מימנה את על זה? ובכן, כל דבר בחייה – הבית שלה, בגדים ואפילו אוכל – היה משני לעלות שהיא הוציאה על ניתוחים נוספים.
"היום אני מבינה שלא הייתי מכוערת בכלל"
הבעיה הייתה שבעברה דובל סירבה להקשיב. "אפילו כשבתי התחננה בפניי שאפסיק לעבור ניתוחים, המשכתי. הייתי משוכנעת שהניתוח הבא יגרום להכל להיות בסדר אז לא הקשבתי". דובל לוקחת אחריות על מצבה, אבל בכל זאת כועסת על הרופאים שתמיד הסכימו איתה שיש מה לשפר בה.
"הייתי על גלולות אנטי-דיכאוניות בגלל שהייתי כל כך מבואסת שאי אפשר לעשות שום דבר איתי. נשלחתי לגמילה על ידי הפסיכולוג שלי שחשב שיש לי דיסמורפיה. ייתכן שאזדקק לניתוחים נוספים לתקן את מה שהניתוחים כבר עשו לי אבל לא אעשה זאת אם לא אצטרך".
מנותחים רבים לא מוכנים נפשית לשינוי החיים של ניתוח
דובל הסכימה להיחשף כעת והתראיינה ל- dailymail כחלק מהקמפיין שלהם שמבקש לעצור את המנתחים הפלסטיים שמנצלים נשים. הקמפיין קורא לשינוי חוקתי בבריטניה שיגן על ביטחון הציבור ויכלול שיחה בת 30 דקות בין המטופל והמנתח, בו המטופל ייבחן מבחינה פיזית ומנטלית לפני שהוא יכול לקבוע את מועד הניתוח.
"מיעוט לא קטן מהמנותחים הפלסטיים אינם מוכנים מבחינה פסיכולוגית לשינוי החיים שניתוח כזה יביא – בעיקר אם הם דואגים במיוחד לשינוי לרעה או דואגים שמא המגרעה הפיזית שלהם משפיעה על אלמנטים אחרים בחייהם", אמר קוין הנקוק מהאגודה הבריטית לאסתטיקה וניתוחים פלסטיים. לדבריו, מנתחים באגודה הבריטית דוחים אחד מתוך חמישה מטופלים בעיקר בשל סיבה מנטלית. אך על כל רופא אחד שמתנגד, יש רופא נוסף שמאשר. וכך, מרבית ה"מודחים" פשוט פונים למישהו אחר שמסכים לעשות את העבודה.
