View this post on Instagram
לפני כשנה בערך התחילה המתכונאית ומנחת תכניות הבישול שי-לי ליפא להרגיש שמשהו לא בסדר איתה, אבל היה לה מאוד קשה לשים את האצבע מה קורה לה בדיוק. "זה אולי הפוסט הכי חשוף שכתבתי אי פעם", שיתפה בפוסט אישי במיוחד שהעלתה לאינסטגרם בשבת בבוקר, "הרגשתי שמשהו אצלי לא תקין... ירדתי לגמרי מהפסים ולראשונה בחיי לא רציתי לקום מהמיטה". בהמשך הפוסט מתארת ליפא כיצד גילתה שמדובר במשבר גיל המעבר – ואיך טיפול תרופתי החזיר אותה לעצמה.
בפוסט היא מפרטת את הטלטלה הרגשית שעברה בחודשים האחרונים: "פתאום מצאתי את עצמי מפחדת לעשות פעולות הכי פשוטות, שהייתי עושה בעבר בעיניים עצומות. פתאום לא היה לי חשק לכלום. הרגשתי שאני משתגעת. אני הרי אוהבת מאוד את ילדיי, את בן זוגי, את העבודה שלי, את החברים. אני אוהבת הכל בחיים שלי. אז איך זה יכול להיות שאני כה עצובה? ולמה התחלתי פתאום לפחד מכל דבר בלי שום היגיון? ולמה פתאום אני לא יכולה להתרכז בכלום? ולמה לוקח לי שעה לקרוא שלוש שורות? ולמה אני עוברת מאפס למאתיים בעצבים בלי שום סיבה? ולמה אני פתאום עושה דברים בצורה כל כך מבולגנת ומשאירה אחריי כאוס? ולמה אני אובר-רגישה בקטע פסיכי? התשובה היא: גיל המעבר".
מה שהוביל את ליפא להבנה שהיא סובלת ממשבר הורמונלי הייתה שיחה עם חברה, שמנתה בפניה את כל הסימפטומים מהם סבלה: עצבנות, עייפות, תוקפנות, חוסר שקט, דפיקות לב, קוצר נשימה, כאבי ראש, נדודי שינה, עצבות גדולה, חרדות והפרעות קשב וריכוז. "חשבתי שגיל המעבר מסתכם בגלי חום, קצת תנודות במצב הרוח, השמנה באיזור הבטן והפסקת מחזור", שיתפה ליפא. היא ניסתה דיקור ותרופות הומאופטיות, אבל כשהמצב לא השתפר פנתה לרופא נשים מומחה שהתאים לה טיפול הורמונלי – ואחרי שבוע וחצי חזרה לעצמה.
"אנחנו חברה שסוגדת לצעיר, למתוח, ליפה"
"חזרה לי חדוות החיים, האנרגיה, החשק לצאת בבוקר מהמיטה, לעבוד, לראות אנשים. כל זה נלקח ממני בשנה האחרונה", סיפרה בשיחה עם mako. את הניסיון הזה היא הרגישה שהיא חייבת לשתף: "אני אדם פתוח, משתפת הרבה דברים מחיי, אבל כאן דווקא היה לי קשה. מיום שישי בבוקר ניסיתי ללחוץ על ה-share לפוסט, ולא הצלחתי. אנחנו חברה שסוגדת לצעיר, למתוח, ליפה, למתפקד. וגיל המעבר הוא כביכול בדיוק ההפך".
View this post on Instagram
הסביבה שלך לא הרגישה שאת לא כתמול שלשום?
"אף אחד, לצערי, לא כתמול שלשום. השנתיים האלה היו ועדיין מאוד מטורללות, ולכן היה לי נורא קשה לשים את האצבע ולהבין שזאת לא הקורונה, ולא הסגרים, ולא הבידודים, ולא הגיוס של הבן שלי ולא שאר סיפורים שסיפרתי לעצמי כדי לנסות ולנרמל את מה שאני מרגישה. זה פשוט הורמונלי, ולא נשלט. השחלות מפסיקות להפריש אסטרוגן וכל מערך ההורמונים בגוף משתנה. פתאום יש לנשים פחות אסטרוגן ופרוגסטרון ויותר טוסטסטרון, ואז הן לא מבינות למה הן חסרות מנוחה, תוקפניות ועצבניות. לאסטרוגן יש קשר ישיר לרמת הסרטונין אז בגיל המעבר זאת מעין הרגשה שאנחנו במחזור תמידי. בקיצור סיוט".
ליפא מספרת שבשבת בבוקר הצליחה להעז ולפרסם את הפוסט, והיא שמחה מאוד על כך. "חשבתי על זה שמה אם מישהי תקרא את הפוסט ותרגיש שהיא לא משוגעת ותלך לקבל עזרה? שמעתי סיפורים איומים על נשים שהתאשפזו, פירקו בתים, פגעו בעצמן, ואת כל הזוועה הזאת יכלו לפתור מודעות וטיפול מתאים. לא חבל? אחרי הפרסום קיבלתי אינספור הודעות מנשים שהבינו בעקבותיו מה עובר עליהן".
"מערכת הבריאות מתעלמת מהנשים"
תסמיני גיל המעבר הנפוצים ביותר הם תנודות במצב הרוח, קשיי שינה, ריכוז וזיכרון, גלי חום, ירידה בחשק המיני, עייפות קיצונית ועליה במשקל, אבל גם מיגרנות, אלרגיות, קשיי נשימה וכאבים בנרתיק, השכיחים פחות, יכולים להצביע על שינויים הורמונליים בעקבות הגיל.
כמעט כל הנשים סובלות מתופעות גופניות ונפשיות הקשורות לגיל, אבל רק מעטות יודעות כיצד לטפל בהם - כך עולה ממחקר של עמותת "נשים לגופן", הפועלת לשינוי חברתי כולל בתפיסות הבריאות של נערות ונשים בישראל. המחקר מגלה שמרבית הנשים החוות את תסמיני הגיל לא פונות לקבלת עזרה, ועזרה כזו לא מוצעת להן מגורמי הרפואה והרווחה איתם הן נמצאות בקשר.
"תסמיני גיל המעבר עלולים לשבש בצורה משמעותית את איכות חייהן ובריאותן של נשים לאורך עשורים באמצע חייהן", אומרים ב'נשים לגופן', "מערכת הבריאות מתעלמת למעשה ממעל מיליון ורבע מיליון אזרחיות בישראל הזקוקות למידע, טיפול והכוונה רפואית ורגשית. אנו קוראות לו להגדיל את התקציבים והמשאבים שמפנה המדינה למערך טיפולי לציבור הנשים בגיל המעבר".