ילדים, התוכלו למצוא כמה פעמים מופיעה המילה "אמיתית" בטקסט שנשלח השבוע לתקשורת ומבשר על בחירתה של אלמה דישי לדגמן את קולקציית החורף של "טריומף"? הבה נספור יחד: היא "מייצגת נשיות ואת האישה הישראלית האמיתית" נכתב שם, "אני מרגישה כבוד גדול לסמל כוח נשי אמיתי" מצוטטת דישי, "החלטנו לבחור את אלמה, המייצגת את האישה האמיתית, הבטוחה בעצמה", אומרת מנהלת השיווק של המותג, הילה וייס.
השימוש האקססיבי בשורש א.מ.ת לא מקרי, כי אחרי הכל זו התכונה הבולטת ביותר של דישי – היא אכן אישה אמיתית, מילה מכובסת ויפה לכל מי שלא נראית כמו דוגמנית אבל עדיין עוברת מסך. אלמה דישי היא לא האישה שכולנו היינו רוצות להיות - פשוט כי כולנו כבר אלמה דישי, פלוס מינוס כמה קילוגרמים, צלוליט או שורשים בשיער. למעשה, אנחנו די משוכנעות שבדרישות הליהוק לרונה, דמותה של דישי ב"איש חשוב מאוד", צוין שהיא צריכה להיראות "אמיתית", "רגילה" ואולי אפילו "מלאה".
עוד בערוץ הנשים:
>> בעקבות קים: מתי גם נזכה לקבל בטן עסיסית?
>> הגאדג'ט שיעשה לך מתיחת פנים בבית
>> עירום אמנותי: הצטלמה ל-400 סלפי
בסדרה מדגישים בצורה מוגזמת את העובדה שרונה "לא כוסית", קוראים לה "שמנה" או "רחבה" בכל הזדמנות, מתייחסים אליה כמו פיל בחנות חרסינה כשהיא מסתובבת בהשקות סלבס ולא מפסיקים להשוות אותה לאקסיות הלוהטות והמפורסמות של לוי - אבל כל זה הרי נעשה כדי להגחיך את אידיאל היופי הצר של תעשיית הבידור.
אלא שלמרבה האירוניה, הפארודיה הזו זלגה והתערבבה במציאות: הליהוק של דישי לתפקיד ראשי בסדרה מדוברת הפך מזמן לשיחת הברנז'ה, לא היה גוף תקשורת שלא עסק בסיפור הסינדרלה של המלצרית שהפכה לסלבריטאית למרות מידותיה ה"רגילות" ושאר תכונות חיצוניות שאף אחד לא מעז להזכיר, והנה היא כבר מקבלת קמפיין ראשון שבו לא מפסיקים להזכיר לנו איזה צעד גדול לאנושות זה, עד כמה זה חריג לראות סוף סוף אישה אמיתית בתחתונים וחזייה. תזכרו איפה הייתן כששמעתן לראשונה על הנס הזה, כי הנכדות שלכן ירצו לשמוע את הסיפור.
כשריי שגב, דוגמנית חטובה ופלאס-סייזית קיבלה את קמפיין ההלבשה התחתונה של "ג'ק קובה" בשנה שעברה, היא זכתה לכתבה משלה ב"ערב טוב עם גיא פינס". שגב היא אולי פלאס-סייז בעולם האופנה, אבל היא עדיין דוגמנית סקסית שרבות מאיתנו היו חולמות להיראות כמוה,עם גזרת שעון חול מושלמת ומעט מאוד אחוזי שומן בגוף - ואפילו במקרה שלה ראו לנכון במגזין הבידור לסקר את "התופעה המשונה".
אז מה אנחנו כן רוצות? שנראה יותר דוגמניות שנראות כמו ריי שגב בקמפיינים, ויותר שחקניות שנראות כמו אלמה דישי בסדרות טלוויזיה. שכשדוגמניות כאלה יקבלו שער זה לא יהיה גימיק, וכששחקניות כאלה יקבלו תפקיד ראשי לצד שחקן לוהט זה לא יהיה קטע. אנחנו רוצות שהנורמלי יהיה באמת הנורמה, וש"אישה אמיתית" לא יהיה מונח נרדף לכל מה שהוא לא מושלם, נחשק ובלתי מושג.
ומילה לסיום: אי אפשר שלא לתהות גם על החיבור בין דישי לבין מותג לנז'רי. אחרי הכל, אף אחד לא היה מרים גבה אם היא היתה מקבלת קמפיין ל"נעמה בצלאל" או "הוניגמן", אבל יש משהו בבחירה של צילומי הלבשה תחתונה בעירום חלקי שתמיד ימשוך יותר תשומת לב תקשורתית וייצור יותר פרובוקציה. ובינינו, כשעל הפוסטרים של חברת ההלבשה התחתונה המתחרה מתנוססת האקסית המיתולוגית של יהודה – שמזמן כבר הפכה מבחורה רגילה ו"אמיתית" לעוד תוצר מרוטש של תעשיית הבידור – ברור לכולם איפה נמצאת האמת.