ג'סיקה לנדון (37), צעירה בריטית, עברה ללוס אנג'לס בגיל 19 כדי להגשים את החלום שלה ולהפוך לדוגמנית. במהרה היא התחילה להתברג בתעשייה ההוליוודית ולכבוש מטרות – היא דגמנה לפלייבוי ובילתה במסיבות באחוזה של יו הפנר, אבל למרות ההנאה מחיי הזוהר, העבר שלה לא נתן לה מנוח.
כשהייתה בת 5, עברה לנדון התעללות מינית על ידי הבייביסיטר שלה, והצלקות של האירוע המשיכו לרדוף אותה. "חשבתי שאני חיה את החלום, אבל תמיד הייתה שם ריקנות", סיפרה בראיון לדיילי מייל. "היום אני מבינה שכל הזמן ניסיתי למלא את החלל הזה עם דברים כמו אלכוהול, אהבה ואוכל. האלכוהול היה תרופת הקסם אחריה חיפשתי, הדבר היחיד שהצליח לשחרר אותי מהחרדה והבושה שהרגשתי מבפנים".
בגיל 26 לנדון הגיעה למצב בו היא שותה וודקה לאורך כל שעות היממה. "הייתי מאבדת הכרה בלילה ומתעוררת ברעידות, אז מילאתי בקבוק מים שעמד ליד המיטה שלי בוודקה, לטפל בתסמיני הגמילה של הבוקר". למרות מצבה הקשה שהלך והחמיר, לנדון שמרה על ההרגל המסוכן שלה בסוד ממשפחה וחברים. "הייתי מקיאה דם באופן קבוע. חייתי בגיהינום. ידעתי שאם אני אמשיך לחיות ככה אני לא אשרוד, אבל לא ידעתי איך לעשות את זה בלי התערבות רפואית".
ההרגלים המסוכנים החלו לפגוע גם בקריירה של לנדון, שבשלב מסוים איבדה את הדירה שלה ועברה לגור בשכירות בעליית גג. יום אחד, אחרי עוד מרתון שתייה, היא מעדה במדרגות ונפלה על הראש, נפילה שהובילה לדימום גדול במוח. לנדון הגיעה לבית החולים, אבל כיוון שהדם שלה היה כל כך דליל בעקבות השתייה, הרופאים נאלצו להעביר אותה גמילה מאלכוהול לפני שיכלו לנתח אותה.
"ידעתי שאני גוססת"
למרות ההצלחה של הגמילה ושל הניתוח, לאחר השחרור מבית החולים לנדון חזרה ישר לזרועות האלכוהול. "עברתי לגור בדירה של ידיד. שכבתי על הרצפה שלו ושתיתי עד שכמעט מתתי. לא הייתי מסוגלת לקום אפילו לשירותים מרוב חולשה, ובמשך יותר מחודש עשיתי על עצמי את הצרכים שלי בשכיבה, באותה נקודה על הרצפה". החומצה שבשתן התחילה לאכל את העור שעל הירכיים ועל עצם הזנב של לנדון, ובסופו של דבר גרמה לזיהום מסוכן של חיידק אלים. "ידעתי שאני גוססת. התקשרתי לאקס שלי והתחננתי לעזרה".
למרבה המזל, האקס של לנדון לא נותר אדיש והזמין לה אמבולנס. "כשהגעתי לבית החולים ריכוז האלכוהול בדם שלי הייתה יותר מ-0.5%. כל האיברים שלי היו במצב של קריסה. הגעתי לתת-משקל של 35 קילו ונזקקתי לעירויי דם. נשארתי בטיפול נמרץ במשך יותר משבועיים, בין חיים למוות".
לאחר אשפוז של יותר מחודש בבית החולים, חזרה לנדון לבריטניה ולבית של הוריה, ועברה תהליך ארוך של גמילה מאכולהול. את המסיבות באחוזת פלייבוי היא השאירה מאחור, וכיום היא עובדת כקואצ'רית לגמילה מאלכוהול, והיא ובן זוגה מת'יו מצפים ללידת ילדם הראשון.
"כל יום בנות צעירות עוברות ללוס אנג'לס בחיפוש אחרי חיי הזוהר, ומאמינות שזה מה שיגרום להן להיות מאושרות. אבל המציאות היא שהוליווד מלאה בבני אדם אבודים, חסרי בטחון ומורעבים רוחנית, והחיפוש הבלתי נפסק אחרי 'יותר' גורם להם להרגיש כמו 'פחות'. אני מתביישת בחיים שפעם חייתי. הגעתי לתחתית כשהזכרונות הרעים של השתייה היו סופסוף חזקים יותר מאלה הטובים. אם אני יכולתי להתנקות - כל אחד יכול".