יש לי וידוי: אני לא אוהבת את תנועת באדי פוזיטיב.
מעלות הגישה "באדי פוזיטיב" ברורות: ייצוגי יופי אלטרנטיביים עוזרים לנשים להתמודד טוב יותר עם שנאת הגוף הקיימת כמעט בכל אחת מאתנו, ולקבל במה וביטוי בחברה שמודדת אותנו עם הסרגל האסתטי של מיתוס היופי. אבל למרות שתנועת הבאדי פוזיטיב אמנם "מרשה" לנשים לחרוג מאידיאל היופי, היא לא באמת משחררת אותנו מכבליו. היא רק מאריכה את הרצועה.
הרעיון של "כל גוף הוא יפה" הוא רמייה. בפועל, כל הקמפיינים של באדי פוזיטיב מציעים אידיאל יופי אלטרנטיבי. הוא אכן אידיאל יופי נדיב יותר, כיוון שהוא מכניס תחת המטרייה הקטנטנה של אידיאל היופי המיינסטרימי עוד כמה וכמה נשים, אבל התוצאה אינה מתקרבת ל"כל גוף הוא יפה": לבאדי פוזיטיב יש חוקי יופי ברורים.
בראש ובראשונה: מותר לך רק פגם אחד. לכן, אם את שמנה את אמורה להיות צעירה ובעלת עור חלק, ואם את מבוגרת, סובלת ממחלת עור או בוחרת שלא לגלח את בית השחי – את חייבת להיות רזה. לאחרונה פורסם סיפורה של ילדה עם תסמונת דאון, שהגשימה את חלומה להיות דוגמנית. למרות שעצם הכניסה שלה לתחום הדוגמנות היא ביטוי ל"באדי פוזיטיב", פורסם שהילדה הזו עברה סדרת אימונים מפרכת כדי לרזות. כלומר, אם יש לך תסמונת דאון את לא יכולה להיות גם שמנה – סליחה, יש לך כבר פגם אחד, גמרת את המכסה.
שנית, "באדי פוזיטיב" דורשת מהנשים ה"יפות בכל גוף" שלה להיות "מטופחות". הן יכולות לא לגלח את שיער בית השחי, אבל אם הן חפצות בתואר "יפות", עליהן להזין את תעשיית היופי: להתלבש יפה, להתאפר, לדאוג לתסרוקת הולמת, להשקיע בטיפוח העור. צעירה, יפה ורזה יכולה לזרוק על עצמה ג'ינס וטישירט וזה יהיה "קול". את מבוגרת או שמנה? את חייבת להתלבש בסטייל, עם תסרוקת מחמיאה וציפורניים מסודרות. את לא צובעת את השיער? אמיצה! אבל שאר ההופעה שלך חייבת להיות מתוקתקת, כדי שחלילה לא תראי "מוזנחת".
ולבסוף, "באדי פוזיטיב" עדיין ממקדת אותנו בעיסוק ביופי. זהו עיסוק לגיטימי כשלעצמו, אבל בעייתי כברירת מחדל. ברירת המחדל צריכה להיות שהגוף שלנו נייטראלי. כל עוד אין לנו אופציה ריאלית לראות בגוף שלנו כלי תפקוד בלבד ולא כלי אסתטי, כל עוד תהיה התעסקות בכמה אנחנו יפות - נישאר תחת משטור. זכותה של כל אחת להחליט שהיא רוצה להימדד ביופיה בעיני עצמה או בעיני הסביבה, אבל "באדי פוזיטיב", בדיוק כמו מיתוס היופי, הוא לחץ אדיר ממקור חיצוני על נשים להתעסק ביופיין. לכן, באדי פוזיטיב כתנועה שעדיין מתמקדת ביופי ממשיכה לדכא אותנו, לסחוט את כספנו - תוך כדי שהיא מפרנסת ומפרסמת אנשים אחרים. ממנה השחרור שלנו לא יגיע.