בעולם מושלם, כולנו היינו רוצות שהאביר על הסוס הלבן ידפוק לנו בדלת, שנזכה בהמון כסף מבלי לעשות דבר ושנוריד את הקילוגרמים הלא רצויים תוך כדי אכילת פחמימות. מכירה את הפתגם הידוע: היזהרי במה שאת מבקשת? ובכן, זה בערך מה שקרה לחנה ווסטוורת', צעירה בריטית שרזתה 43 קילו מבלי לנסות בכלל. נשמע כמו גן עדן? תחשבי יותר לכיוון גיהנום.
ממחמאות על הגזרה החדשה לדאגה ממשית לבריאותה
כאשר ווסטוורת' העגלגלה החלה להרזות, אנשים החמיאו לה על גזרתה החדשה. אבל הקילוגרמים המשיכו לצנוח, עד שחנה ומשפחתה הבינו כי המצב כבר מעבר לשליטתה. בשנתיים האחרונות חנה הצטמצמה לכמעט חצי ממשקלה - היא ירדה מ-89 ק"ג ל-47. בניגוד לחשדות הרופאים, משקלה הנמוך איננו תוצאה של דיאטה קיצונית. למעשה מדובר בבעיה מוכרת שנקראת גסטרופרזיס - שיתוק קיבה. משמעות הדבר היא שקיבתה אינה יכולה להניע מזון לאורך מערכת העיכול לכיוון המעיים, מאחר והשרירים המבצעים פעולה זו חדלו לעבוד. כתוצאה מכך, המזון נשאר תקוע בקיבה וגורם לכאבי בטן ותחושת בחילה. מה שמוביל להקאות, וכמובן ירידה דרסטית במשקל: קילו כל שבוע.
חנה בת ה-20 מתגוררת עם הוריה ועם אחותה בת ה-22 בצפון אנגליה. הוריה צפו כיצד בתם התוססת ומלאת החיים דועכת לאיטה. בשלב מסוים, חנה הייתה מקיאה יותר מ-50 פעמים ביום. "במשך יותר משנתיים גססתי באיטיות", היא מספרת. בשל תזונה לקויה שיערה החל לנשור כמו גם הציפורניים שברגליה.
גסטרופרזיס גורם לקיבה לעכל את המזון באיטיות או, כמו במקרה של חנה, לא לעכל כלל. חוסר התנועה מפעיל מנגנון בגוף שרוצה להוציא את המזון החוצה. התסמינים כוללים צרבת, ריפלוקס, בחילה, ירידה במשקל ועוד. הגורם השכיח ביותר להיווצרות המחלה הוא סוכרת, ובעיקר סוכרת מסוג 1. אך במקרה של חנה, כמו מקרים רבים אחרים, הסיבה עדיין נותרת בערפל.
הרופאים חשדו שמדובר באלרגיה לא מזוהה
הסימפטומים החלט להופיע כשהייתה חנה בת 17. היא הובהלה לבית החולים המלכותי לנקסטר בעקבות כאבי בטן אך הרופאים לא הצליחה למצוא את הגורם לכאבים. כאשר שמעו על ירידתה במשקל שייכו את המקרה לסיבות פסיכולוגיות או הפרעות אכילה. שלושה חודשים לאחר מכן, מספר ימים לאחר יום הולדתה ה-18, חנה הוחזרה לבית החולים כאשר היא סובלת שוב מכאבי בטן קשים והקאות, שם נשארה לשלושה שבועות, בעקבות הכאבים התקשתה לאכול וסבלה מתת תזונה והתייבשות. השערת הרופאים הייתה כעת כי מדובר באלרגיה אך לא הצליחו לזהות ממה היא.
הפעם האחרונה שחנה אכלה ארוחה מלאה ללא הקאות הייתה בחודש מרץ, 2009. רק בחודש מאי 2011, כעבור יותר משנתיים, היא אובחנה כחולת גסטרופרזיס. האבחנה נעשתה על ידי בדיקת משך הזמן בו המזון עובר דרך הקיבה. עבור חנה ומשפחתה גילוי המחלה היה הקלה גדולה. "הייתי בגיהנום ובחזרה", היא מספרת "מאז 2009 קיבלתי סוגים שונים של תרופות נגד בחילה, עברתי אינספור בדיקות אנדוסקופיה וסריקות אולטרסאונד. כבר נשבר לי מצינורות האכלה לתוך המעי התחתון. איבדתי את העצמאות שלי, נאבקתי לשמור על עבודתי והפכתי כמעט מרותקת לבית".
הטיפול בבעיה: דיאטה מבוקרת ועד השתלת קוצב לב בבטן
ד"ר אנטון עמנואל, גסטרואנטרולוג יועץ ומרצה בכיר בבית החולים האוניברסיטאי בלונדון, מסביר כי הטיפול במחלה תלוי בחומרת המצב. "ראשית מנסים דיאטה - עם מעט סיבים, דלת שומן ובעיקר נוזלית. אם זה לא עובד מטפלים בעזרת תרופות המרוקנות את תכולת הבטן". הוא מוסיף כי הזרקות בוטוקס לקיבה יכולות לעזור בהרגעתה, וכן מאפשרות למזון לעבור בקלות רבה יותר. יש להזריק כל שלושה עד שישה חודשים. אך לחולים מסוימים - כמו חנה, גם הזריקות הללו לא עוזרות. אופציה נוספת היא ניתוח היוצר פתח חדש בין הקיבה למעי הדק. אך ניתוח זה טומן בחובו סיכונים כגון דימום, זיהום ואפילו דום לב.
אך ייתכן וניתוח חדשני יוכל להציל את חייה של חנה - השתלת קוצב לב לבטן. המכשיר בגודל כרטיס אשראי מושתל מתחת לעור מעל הטבור, עם חוטים היורדים אל דפנות הקיבה. פעולת המכשיר היא "הטעיית" הגוף לייצר פעולת עיכול, ע"י דחף חשמלי הנשלח לחלל הבטן בעת אכילה. "אני רק מקווה שהניתוח הזה יאפשר לי לאכול", אומרת חנה. משפחתה וחבריה של חנה לוו כסף כדי לסבסד את הניתוח היקר שהתקיים החודש, והיא נמצאת כרגע בהתאוששות.