הצביעות של העולם המערבי כלפי שדיים לא חדלה להפתיע. כל עוד הם מושלמים לפי הסטנדרט המקובל - קרי, עגלגלים, לא גדולים ולא קטנים מדי וכמובן זקורים כאילו ניוטון מעולם לא קיבל תפוח בראש – הם מתקבלים בברכה, מוכרים כל מוצר אפשרי (מיוגורט ועד מכוניות) ובאופן כללי מקנים לנושאת אותם כבוד של מלכים. אבל ברגע שהם חורגים ולו במעט מהתבנית הנדרשת: גדולים מדי, קטנים מדי, נפולים, כרותים חלקית, מקועקעים – הם מוקעים ומוקאים ומשמשים כלי לביזוי.
עוד ב-mako נשים:
- ירדה 50 ק"ג כדי להצטלם בהלבשה תחתונה
- "בסדנה למיניות מודעת למדתי שזיונים זה לא הכל"
- מדענים גילו את האיבר האחראי לאורגזמות נשיות
השדיים הן אנחנו
Bare Reality ("מציאות עירומה"), ספר של הצלמת הבריטית לורה דודסוורת' (שמגייסת בימים אלו כספים למימון הפרויקט), מביא 100 תמונות של 100 נשים (עם קצת פחות מ-200 שדיים, שכן חלק נכבד מהפרויקט מוקדש לנשים שעברו כריתה מלאה או חלקית של השדיים לאחר שלקו בסרטן). הרעיון שניצב מאחורי הפרויקט הוא לבחון כיצד נשים מרגישות כלפי השדיים שלהן, ולהציג תמונות אמיתיות, ללא ריטוש או עיבוד, בליווי סיפוריהן האישיים של הנשים. המטרה, לפי דודסוורת', היא "לחשוף את הפער בין איך שנשים תופסות את האיברים הללו בעצמן לאיך שהם מוצגים לנו בתקשורת. דרך הדיבור על השדיים אנחנו מגיעות לדיבור על כל האספקטים בחיים שלנו כנשים: התבגרות, מיניות, אמהות, חולי והזדקנות".
המצולמות בספר מגיעות מטווח עצום של גילים (הצעירה ביותר בת 19, המבוגרת ביותר בת 101), מידות חזייה (AAA עד K), ומלוים בעדויות כתובות של המצולמות.
בת 33, אמא לשניים:
"השדיים שלי קטנים יותר ממה שהם היו לפני כמה חודשים, מאז שהפסקתי להניק את בתי כשמלאה לה שנה. אני לא עצובה בגלל זה, אבל הבגדים שלי כבר לא נראים עליי אותו דבר. חולצות ושמלות שנראו ממש נחמד תלויות עליי עכשיו בצורה מוזרה קצת. אני עובדת ככומר של קהילה, ובעבודה החולצה שלי כמובן סגורה עד הצוואר, אבל בחופשת הלידה הרשיתי לעצמי ללבוש מחשופים, ובשילוב עם החזה שגדל בזכות ההנקה הרגשתי מאוד יפה ונשית. מאז שהפכתי לאמא אני מתמודדת הרבה עם שאלות של נשיות ודת בחיים שלי ושל כולנו, יש הרבה רגש שלילי של הדת כלפי מיניות ונשיות, גורמים לנשים להרגיש רע עם הגוף שלהן והמיניות שלהן. אני חושבת שזה נובע מפחד מהכוח של נשים כמי שיוצרות חיים, מצורך לדכא אותן כדי לשלוט בהן. בכנסייה שלי אני מעודדת נשים להרגיש בנוח עם גופן, וכשהנקתי הייתי מניקה גם בתוך הכנסייה כדי לתת להן דוגמה אישית – הגוף שלנו טבעי ומבורך, ואין לנו אפילו סיבה אחת להתבייש בו".
בת 40, אמא לאחד:
"אני אוהבת את השדיים שלי, למרות שלאחרונה ירדתי במשקל והם נהיו נפולים קצת. אין לי בן זוג כבר שלוש שנים, ואני קצת חוששת מה בן הזוג העתידי שלי יחשוב עליהם – הוא הרי לא ראה אותם כשהייתי צעירה והם היו מושלמים, ולא חווה דעיכה הדרגתית שלהם למה שהם היום. הייתה לי גם מערכת יחסים עם אישה בעבר, ואני חושבת שהיחס של נשים לסביות לשדיים – במיוחד אם הן לא ילדו בעצמן – די דומה ליחס של גברים. אני מניחה שאפשר ליהנות מסקס מעולה בלי קשר לאיך השדיים שלך נראים, אבל מודה שלפחות אצלי זה עניין חשוב ביחסי מין".