אחרי הסרטון שהנציח את כמות ההערות הבלתי נתפסת ששומעת בחורה בזמן הליכה תמימה ברחובות ניו יורק, נדמה כי העולם נשטף בגל של תיעודים דומים. צעירה ניו-זילנדית מצודדת עד מאוד בשם ניקולה, שמתפרנסת מדוגמנות, ניסתה לבדוק האם הטרדות הן עניין של גיאוגרפיה - והופתעה לגלות שבמשך מספר שעות של הליכה מאומצת ברחבי אוקלנד הבירה היא אמנם קיבלה כמה מבטים רבי משמעות ואפילו סיבובי ראש - אבל למעט בחור אחד שביקש ממנה הכוונה לכתובת מסוימת, ותייר שניסה להתחיל איתה תוך מתן התנצלויות בלתי פוסקות, היא לא זכתה לאף הערה או מילה מהעוברים ושבים.
אז האם כדאי שנעבור לשם? על אף המרחק מאמא ואבא – זה נשמע כמו רעיון לא רע בכלל שכן דומה שהמצב בארץ שונה לגמרי ואף יותר חמור מזה שבניו יורק. הסרטון המקורי שצולם כאמור בתפוח הגדול עורר סערה אך גם לא מעט תהיות. "להגיד בוקר טוב זו הטרדה?" שאלה אחת בפינת הקפה; "כשאני יוצאת מחדר הכושר בתל אביב – זה נראה ונשמע הרבה יותר גרוע", ציינה אחרת, והן כנראה צודקות.
ניסיון נוסף להעביר את התחושות שעוברות על אישה ממוצעת נעשה על ידי צלמת אמריקנית בשם האנה פרייס. עוד לפני שפורסם הסרטון הוויראלי מרחובות ניו-יורק, פרייס ביקשה לתעד בעצמה גברים שמתחילים איתה באופן בלתי הולם, ואף הציגה את הצילומים בתערוכה. לדבריה, הרעיון בצילום הוא לא לנקום או להשפיל את הגברים, אלא להנציח את "הפער הבלתי נתפס בין היחס שהיינו רוצות ליחס שאנחנו מקבלות בפועל".
אין ספק שהטרדה מינית היא סוגיה שנויה במחלוקת ומאוד אינדבדואלית – הערה שניתנת לאחת יכולה להתקבל כמחמאה בעוד שאחרת תראה בזה השפלה והערה שלא במקום. ובכל זאת – תעיד כל אישה שהרבה יותר נחמד להתהלך ברחוב בשלווה ומבלי שמציקים לה כל חמש דקות.
עוד בערוץ הנשים:
>> נשים עם "קציצות" מציגות: חוסר שלמות מושלם
>> מה היה קורה אילו פגשתי את אמא שלי כשהייתה צעירה?
>> החתונה התל אביבית שנראית כמ אירופה