מומחים להפרעות אכילה מוטרדים במיוחד מטרנד חדש של נערות ונשים צעירות ששואפות להוריד כמה שיותר משקל על מנת להגשים מטרה אחת: להפוך לשדופות עד כדי כך שירכיהן לא ייפגשו אלה עם אלה גם כשכפות רגליהן צמודות." ניכר שמרווח הירכיים הוא אכן טרנד, אבל הוא טרם הגיע באותה עוצמה לארץ", אומרת המומחית
לא נראה לנו שביונסה הייתה מרוצה מהמרווח הפוטושופי שיצרו לה בין ירכיה | צילום:
vice.com
אחרי שבשבוע האופנה צעדו במסלולים לא מעט דוגמניות שדופות כאשר רווח ניכר בין הירכיים שלהן, גם כשכפות רגליהן היו צמודות זו לזו, נראה שהשלב הבא היה שהלוק השנוי בחלוקת והמדאיג יהפוך לטרנד. ולמרות שמומחים טוענים שהרצון העז בקרב נשים ליצור מרווח בין ירכיהן הוא לא רק מסוכן אלא כמעט בלתי אפשרי, נראה שהשאיפה הלא בריאה בעליל הזו הפכה למושא היופי עבור נשים רבות ששואפות לרדת במשקל עד כדי כך שהרווח הנדרש פשוט ייווצר.
הירכיים שלך נוגעות זו בזו? את לא עומדת בקריטריונים
שרה, 22, היא דוגמה קלאסית לבחורה שנפלה קורבן ללחץ החברתי ברשת. זו טוענת שגלישה באתרים שהציגו מרווח בין הירכיים היו גורם תורם במאבקה באנורקסיה ובולימיה. בתור ראש נבחרת השחיה בבית הספר התיכון שלה, שרה שמרה על ציונים גבוהים. בקולג' היא סיימה בהצטיינות, אפילו בזמן שהסתירה את מחלתה כבר מתקופת התיכון. בקולג', אז גם התחילה לפתח בולימיה, היא ביקרה לעתים תכופות באתרים של מרווח ירכיים. "האתרים עזרו להפוך את מה שאני עושה לעצמי לנורמלי. לא ידעתי לפני כן שאני רוצה מרווח בין הירכיים. זה הרגיש כמו איזושהו הישג ששאפת אליו".
באתרים נראות תמונות של דוגמניות שדופות במיוחד, עדויות על הדרכים בהן ניתן להשיג את המרווח וטיפים כמו לעיסת מזון ויריקתו לפני שאת בולעת. באופן גרוטסקי, הוצגו אף תמונות של ניצולי שואה באתרים "עבור מוטיבציה" ושרה אומרת שאלה גרמו למאבקה להרגיש בסדר. "הייתי אומרת לעצמי, 'טוב, אני לא כל כך גרועה'". הפסיכולוגית של שרה, קים קאלאווי, אומרת שהיא לרוב מעודדת מטופלות למחוק את עצמן מכל רשת מדיה חברתית ולהימנע מגלישה בהן. "זה לא נדיר עבור אנשים לדבר בפייסבוק על מה שהם אכלו היום, לפרסם תמונות של הארוחות שלהם או לכתוב על הדרכים בהם הורידו משקל בחודש האחרון", אומרת קאלאווי.
"היכולת להיות מחובר באופן אוטומטי לכולם ולראות כיצד הם נראים ולשמוע אותם מדברים על מה הם אכלו או כיצד הם מתעמלים, אלה מקשים במיוחד על מי שסובל מהפרעות אכילה", מוסיפה קאלאווי. שרה שנמצאת כבר 4 חודשים בטיפול מתחילה להרגיש יותר טוב. "אני רוצה להחלים", היא אומרת. "ואני לא רוצה שאלה יהיו חיי יותר".
"היום החברה כולה חולה באובססיה לרזון"
"הרעיון של התמקדות בחלק מסויים של הגוף הוא מאד נפוץ", אומרת קלייר מיסקו, המפקחת על תכניות העשרה לנערות מטעם האגודה הלאומית להפרעות אכילה בארצות הברית. "מה שחדש זה שהדברים האלה קיבלו חיים משל עצמם בגלל האינטרנט ורשתות המדיה החברתיות". כשרוב בני האדם עומדים ומצמידים את כפות רגליהם, הירכיים שלהם נוגעות זו בזו. מעטים הם האנשים שכל כך רזים שהירכיים לא עושות זאת והמושג, "מרווח ירכיים", מתייחס לאותו מרווח שקיים אצלם.
מחקרים מצביעים על כך שלחץ חברתי במדיה החברתית משחק תפקיד מהותי בגרימה להפרעות אכילה. בשנת 2011, מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, מצא שלנערות מתבגרות שבילו את רוב זמנן מול הפייסבוק היה סיכוי גבוה יותר לפתח תדמית גוף שלילית והפרעת אכילה. "ההפרעה והנוכחות של המדיה החברתית בחיינו באמת מקשה מאד", אומרת ננסי אלבוס, מנהלת ראשית של מרכז להפרעות אכילה בסנט לואיס, בראיון ל-nypost. "ההבחנה המהותית לגבי מרווח ירכיים הוא שהוא נותן לך ייצוג חזותי לשאוף אליו. הייצוג הזה ניתן להשוואה עם האופן שבו הגוף שלך עומד או לא עומד בקריטריונים שהוצבו בפניו".
"עלייך להיות גם מאד רזה וגם רחבת אגן"
"היום החברה כולה חולה באובססיה לרזון". מרווח הירכיים | צילום:
nypost.com
ד"ר וונדה וורייט, מנתחת אורתופדית ומומחית לכושר, אומרת שהמרווח בין הרגליים מבוסס לרוב על גנטיקה. לטענתה, אפילו אנשים רזים במיוחד לאו דווקא יצליחו ליצור מרווח בין רגליהם שכן, "עלייך להיות גם מאוד רזה וגם רחבת אגן". חוץ מזה, היא אומרת, לא מדובר במטרה ששווה להגיע אליה. "לרוב האנשים שמתעמלים לא יהיה מרווח בין הירכיים מכיוון שהירכיים שלהם שריריים מספיק שהם נוגעים. להיות רזה לא אומר להיות בכושר או להיות שרירית. אני לא יכולה לחשוב על אתלט או אתלטית שהיו להם מרווח בין הירכיים".
מומחים טוענים שאין דרך לדעת האם המרדף אחר מרווח ירכיים גרם למקרי מוות, וכן לא ניתן להאשים מספר מסויים של הפרעות אכילה בטרנד הבעייתי. אולם מיסקו אומרת שהמומחים מאמינים ש"חשיפה לתמונות אונליין של סטנדרטים קיצוניים של יופי והמרדף להשוואה אכן מגדיל את הסכנה של פיתוח הפרעת אכילה".
רינה קרן, בעלת תואר שני בפסיכותרפיה העובדת בתל אביב פיתחה שיטת טיפול מיוחדת אשר משלבת בין פסיכותרפיה ומודל התמכרות, זאת לאחר 30 שנים בהן סבלה מהפרעות אכילה ובעיקר מאכילה רגשית. לטענתה, ניכר ש"מרווח הירכיים" הוא אכן טרנד, אבל הוא טרם הגיע באותה עוצמה לארץ. "מדיה חברתית היא חלק מהסיבה כיום להפרעות אכילה. לפני 50 שנים החברה הייתה שונה מאד והפרעות אכילה היו הפרעות אכילה. היום החברה כולה חולה באובססיה לרזון ואני רואה בהפרעות אכילה כהתמכרות. הדברים פה בארץ קורים כפי שהם מתרחשים בארצות הברית, רק קצת יותר לאט, כך שאני לא רואה ש'מרווח הירכיים' הגיע עדיין לארץ בתור טרנד, לא בעבודה שלי בכל אופן. נשים פיתחו הפרעות אכילה בגלל כל מיני צרכים ואחד הסימנים לכך הוא 'מרווח הירכיים'. זהו רק אחד מסימני החולי ואינו הדבר המרכזי. הפרעות אכילה נובעת מהצורך בשליטה שכן כשאת לא יכולה לשלוט בדברים אחרים, את יכולה לשלוט במזון שלך. האופן לטפל בהפרעות אכילה היא לתקוף אותה מכיוונים שונים, ואני ממחישה זאת על עצמי. יש לי גוף רזה מאד ובריא מאד וכיום, מערכת יחסים בריאה עם אוכל".
