עם כמה שאנחנו פתוחות ובטוחות וזוקפות את ראשנו הנשי בגאון, יש עדיין נושאים שאף אחד לא מעז לדבר עליהם, או יותר נכון שאנשים לא רוצים לשמוע עליהם. ובכל זאת, הם קיימים – למשל, הפרשות וגינליות. אפשר לא להגיד את זה בקול רם או לכתוב על זה ב-mako, אבל אנחנו עדיין נתקל בהן בכל פעם שנוריד את התחתונים.
ובגלל שאנחנו לא מרבות לדבר על הפרשות וגינליות, באופן טבעי יש סביבן גם סימני שאלה. מתי זה יותר מדי? למה זה מריח ככה, והאם זה נורמלי? אז אם התביישתן לשאול, הנה לכן התשובות שיעשו לכן סדר:
הספרות הרפואית והמחקרים מחשיבים כנורמלית וסבירה כמות של 1-4 מ"ל הפרשה ביממה. אבל מה זה אומר ואיך זה נראה בתחתונים? גניקולוגית אחת אמיצה ונהדרת עשתה בשבילנו את העבודה, והיא מדגימה בסרטון כמה זה 4 מ"ל – אם יש לך פחות מהכמות הזו, כנראה שאת ממש בסדר.
מעבר לכמות, בואו נדבר רגע גם על האיכות. למה הצבע, הצמיגות והריח של ההפרשה משתנה כל הזמן? יש לזה כל מיני סיבות, ורובן לא צריכות להדאיג אותך בכלל. הפרשה משתנה לפי היום במחזור החודשי שלך, לפי היריונות או לידות, וכמובן אם את נוטלת הורמונים. את בטח יודעת שאם תעקבי באדיקות אחרי ההפרשות שלך לאורך החודש את תוכלי לגלות דפוס קבוע ובשלב מסוים גם לזהות את ימי הביוץ שלך. הפרשה מוגברת, הדומה לחלבון של ביצה, מעידה על ביוץ מתקרב. הימים שאת מזהה ריר מהסוג הזה בתחתונים הם הימים הכי טובים להיכנס להיריון. אם את נוטלת גלולות, את תראי הרבה פחות שינויים לאורך החודש, ובמיוחד אם את לוקחת אסטרוגן, שמדכא את הביוץ.
את צריכה להיות מודאגת אם את מזהה שכבה עבה של הפרשה עם טקסטורה שמזכירה קוטג' – זה יכול להעיד על זיהום, פטריה וגינלית או מחלת מין. אם את רואה הפרשה כזו, כדאי לבדוק עם גניקולוג, רק ליתר בטחון.