לפעמים, כשאנחנו יושבות לנו תחת תאורת הניאון המשרדית, בא לנו קצת להיות ג'יג'י חדיד; פאם פאטאל שחיה את החיים, כובשת שערים ומאוהבת בזאיין מאליק, שהוא הפייבוריט שלנו עוד מימי "וואן דיירקשין" (אבל רק אחרי הארי סטיילס).
אך מתברר שגם חדיד, כמו כל בנות האדם, מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם הגוף שלה, גם אם הוא כזה שעומד בקריטריונים הקשוחים של תעשיית האופנה והביוטי העולמית. או יותר נכון: נדרשת "להתנצל" על מידותיה ומבנה גופה בפני הגולשים, המעריצים והטוקבקיסטים, שמטיחים בפניה במדיות השונות כי היא רזה מדי. לדוגמנית העל נמאס אמש, והיא צייצה בטוויטר: "אלה שכל כך נחושים להבין למה הגוף שלי השתנה במשך השנים, כנראה לא יודעים שכשהתחלתי (לדגמן) בגיל 17 עדיין לא איבחנו אצלי את מחלת השימוטו תירואידיטיס. מי שאז אמר שאני 'גדולה מדי' לתעשייה ראו גירוי וצבירת נוזלים בעקבות המצב. לאורך השנים האחרונות אני מטופלת כדי להילחם בסימפטומים האלה, לצד עייפות ובעיות מטבוליות..."
"למרות שסטרס ונסיעות מרובות יכולות להשפיע על הגוף, תמיד אכלתי אותו דבר, פשוט היום כשהבריאות שלי טובה יותר הגוף שלי מתמודד עם זה אחרת. אני אולי 'רזה מדי' בשבילכם, למען האמת לא רציתי להיות כל כך רזה, אבל אני מרגישה בריאה יותר ולומדת לקבל ולחיות עם הגוף שלי. אני לא מתכוונת להסביר יותר למה הגוף שלי נראה ככה, כפי שכל אחד ואחת עם מבנה גוף שלא תואם את 'דרישות היופי שלכם' לא צריכים להסביר זאת. סמים זה לא הקטע שלי, תפסיקו להכניס אותי להגדרה הזו רק כי אתם לא מבינים את השינוי בגופי".
את הציוץ הזה חתמה חדיד בבקשה: "כצרכני רשתות חברתיות וכבני אדם, בבקשה למדו לפתח אמפתיה לבני אדם וזכרו שאתם לא באמת מכירים את הסיפור המלא. השתמשו באנרגיות שלכם כדי להרים ולהעצים את האנשים שאתם אוהבים במקום להיות אכזריים לאלה שלא".
אנחנו לגמרי עם חדיד בדרישה להפסיק לשפוט בני ובנות אדם לפי מידת המכנסיים שלהן/ם. יו גו, גירל!