כשהייתי ילדה הייתי סקרנית, כמו כל הילדות הקטנות לפני שהחברה והתרבות מדכאות להן את השמחה, המיניות והתשוקה שלהן לחיים. מהר מאד למדתי את המסר: "תהיי יפה, שקטה ומְרצה, תשבי יפה ותסגרי רגלים". כמו ילדות רבות, הפכתי לילדה שתוקה, כזאת שלא מביעה את רצונה; לילדה שמזהה רצונות וצרכים של אחרים ומרצה אותם כדי לקבל אהבה ואישורים חיצוניים. קיבלתי את המסר שמשהו לא בסדר אצלי, שאני צריכה להתבייש ולהסתיר חלקים בגוף שלי, לצמצמם את הנוכחות שלי.
אז למדתי לא לדבר. ילדות שתוקות הופכות לנשים שתוקות. וכשאת לא מביעה את הצרכים שלך, את מה שבאמת-באמת בא לך, את מה שמביא לך שמחה ומענג אותך, את מכווצת את הנוכחות, הגוף והקול שלך.
במקביל, מגיל שש הגוף שלי דווקא כן דיבר, יותר נכון צעק: בכל חודש היו לי דלקות גרון ודלקות שתן. הדיסוננס הזה בין הגוף ש"מדבר" לבין ההשתקה והדיכוי יצר אצלי ניתוק בין הראש לגוף שלי.
הלסת ומיתרי הקול נותנים ביטוי לקולה של אישה, והרחם והפות מעניקות ביטוי לתשוקה שלה. הפה העליון והפה התחתון של האישה מחוברים ביניהם וגם דומים מאוד. כשאת שותקת, מדחיקה את הכעס ואת הרגשות שלך, את מכווצת את הלסת והגרון – ואיתם את מכווצת את איברי המין הנשיים: צוואר הרחם, שרירי רצפת האגן ואיבר המין. וכשאת משחררת את הלסת, מביעה את הקול שלך החוצה, מדברת את הרצון שלך, שמה גבולות למי שעובר את הגבול שלך, כשאת שרה או נאנחת אנחות הנאה במיטה – רצפת האגן והפות שלך משוחררות, בריאות ונינוחות.
כשאת לא מחוברת לאיברי המין הנשיים שלך (שדיים, רחם, פות), כשאת מקיימת יחסי מין גם כשלא בא לך רק כדי לספק את הצד השני כי הוא ממש רוצה, כי זה ירגיע אותו ותוכלי כבר סוף סוף ללכת לישון; כשאת מאפשרת לחדור אליך בכוח גם כשהפות שלך מכווצת ולמרות שכואב לך, הפה התחתון שלך שולח לך הודעה. לפעמים הוא ממש צועק, כי כל כך התנתקת מהגוף שלך וממנו, ואז מופיעות דלקות בדרכי השתן, כאבים או הידבקויות במחלות מין, כי הפות פגיעה ורגישה.
התעוררי. למדי להגיד לא, הפסיקי לרצות אחרים ולכבות את הרצון שלך, התחברי לאמת הפנימית שלך והעזי להגיד בקול את דעתך גם אם היא לא תתקבל באהבה. הרשי לעצמך לקחת מקום בעולם, ספרי איך את אוהבת שעושים איתך אהבה. הרשי לעצמך להיות האישה העוצמתית שאת.
אני מזמינה אותך להקשיב ולהתחבר לפה התחתון שלך. אפשרי להיכנס אליך רק כשהפות שלך פתוחה, רטובה ומשוחררת. אני מזמינה אותך לשים עליה יד, לנשום, לשחרר את הלסת, לפתוח את הפה ולהביע את עצמך כל יום, כל היום.
הכותבת, שרה נגה ברהום, היא מנחת מיניות מודעת ומנחת סדנת "להעיר את הנמרה שבך - איך להעיר את התשוקה והעונג שלך לחיים"