היא שקלה פחות משלושים קילו, בקושי יכלה לעמוד וכשהייתה רואה אוכל הייתה מתחילה לרעוד ולקלל. אבל אחרי חמש שנים של אנורקסיה, הצעירה הזו טעמה קוביית שוקולד – ומצאה את הכוחות לחזור לחיים. אזהרה: תמונות גראפיות קשות לצפייה
הסוף טוב: אנני ויינדלי, אוסטרלית בת 21, חיה היום חיים בריאים – אבל בראיון למגזין סאן היא מספרת על מלחמתה באנורקסיה, על התקופות החשוכות ביותר בחייה ועל המושיע הלא צפוי שהציל אותה - שוקולד לינדט.
כשהייתה בתיכון, סבלה ויינדלי מיחסים גרועים עם הוריה וגם מבריונות בבית הספר. היא התחילה לעסוק במשקל שלה באופן אובססיבי, ספרה קלוריות וניסתה להרזות. בהתחלה החברים החמיאו לה, אבל המצב הלך והתדרדר. הנערה בת ה-15 אכלה פחות ופחות, והתחילה להגיב בחרדה בכל פעם ששעת הארוחה התקרבה. "סירבתי לאכול ארוחות", סיפרה, "אם היו שמים מולי לזניה הייתי רועדת, מקללת, מזיעה ומשתוללת. לא יכולתי להיות באותו חדר עם אוכל".
המחלה החמירה. במשקל הנמוך ביותר שלה, שקלה ויינדלי 28.5 קילו בלבד. היא אושפזה חמש פעמים והייתה בסכנת חיים ממשית. "בקושי יכולתי לעמוד מבלי להתעלף. כשאני מסתכלת היום בתמונות של עצמי מאז, אני נראית מפחיד. אבל אז רק רציתי להיות רזה יותר ויותר".
ההצלה הגיעה ממקור מאוד מפתיע. אחרי תקופה ממושכת בה הייתה ניזונה מחתיכת טוסט קטנה עם ריבה מדי יום, ויינדלי נכנעה לפיתוי ואכלה שוקולד. הטעימה הקטנה הזו, שהייתה אמורה מבחינתה להיות קטלנית – דווקא פקחה את עיניה לראות שאוכל הוא לא האויב. "הייתי משוגעת, חשבתי שאם אני אוכל חתיכה קטנה של שוקולד אני מיד אעלה במשקל, אבל היום בו אכלתי שוקולד היה היום בו הבנתי שאכילה היא לא דבר כל כך מאיים ומפחיד כמו שחשבתי שהיא".
כיום ויינדלי אוכלת שלוש ארוחות בריאות ביום, מתאמנת ומתמודדת עם החרדה ועם השיקום. "הלוואי ויכולתי להגיד לעצמי לעצור. זה מעציב אותי מאוד לחשוב כמה זמן בזבזתי בגלל המחלה", היא אומרת היום. את סיפור ההחלמה שלה היא חולקת עם עשרות אלפי עוקבים בעמוד אינסטגרם בו היא משתפת בתמונות מפתות של המנות שהיא מכינה לעצמה לאכול, ומקווה בעזרתו להעלות מודעות ולסייע לנערות המתמודדות עם אנורקסיה. "יש לי חבר וחברים חדשים שעוזרים לי והיום אני לא בודדה כמו שהייתי. אנשים חושבים שאנורקסיה זה בשביל לנסות למשוך תשומת לב, אבל זה לא. קשה להסביר מה אתה עובר למישהו שלא מבין".
