ב-1978 הגיעו לבית החולים לילדים בדנוור שבארצות הברית שבעה ילדים בני 17-8 שחלו במחלה מסתורית. הילדים סבלו מחום גבוה, כאבי ראש, לחץ דם נמוך ובלבול, וכן כאבי גרון, הקאות ושלשולים מימיים. אלו היו המקרים הראשונים של תסמונת הלם רעלי (Toxic Shock Syndrome, או TSS בקיצור) שדווחו אי פעם בעיתונות המדעית. כדי להבין מה גורם לתסמינים הללו לקחו הרופאים דגימות ממקומות שונים בגופם של החולים וגידלו אותן במעבדה, ואכן לאחר כמה ימים גדלו בכל צלחות הפטרי חיידקי סטפילוקוקוס אוראוס, זן שמסוגל להפריש רעלן מסוכן. בעקבות זאת הועלתה האפשרות שיש קשר בין הפרשת הרעלן לתסמונת החדשה.
בינואר 1980 דיווחו האפידמיולוגים אנדרו דין וג'פרי דיוויס על 12 מקרים של TSS למרכז לבקרת מחלות בארצות הברית. דיוויס ציין כי מרבית המקרים שבהם נתקל היו אצל נשים, רובן במהלך המחזור החודשי שלהן.
בהמשך השנה דווח למרכז לבקרת מחלות על 43 מקרים נוספים, וגם הפעם כמעט כל החולים היו נשים בגיל הפוריות (בנות 52-13). גם הקשר למחזור החודשי של הנשים היה מרשים: 95 אחוזים מהחולות חוו את תסמיני המחלה כחמישה ימים לאחר תחילת הווסת. גם במקרים הללו, החיידק שגדל בדגימות שנלקחו מהן היה סטפילוקוקוס אוראוס. הצטברות הדיווחים החלה לעורר את החשד לקשר בין המחזור החודשי להתפרצות המחלה, והאצבע המאשימה הופנתה בסופו של דבר אל השימוש בטמפונים בעלי ספיגה מוגברת.
סופג את כל הדאגות
בשנת 1978 השיקה חברת פרוקטר אנד גמבל בארצות הברית טמפון חדשני בעל ספיגה מוגברת. קו הטמפונים החדש יצא תחת המותג "Rely", שמשמעותו "אמין", והבטיח למשתמשות ספיגה מוגברת של הווסת ללא דליפות או החלפות תדירות. הטמפון היה יכול לספוג נוזלים עד פי 20 ממשקלו ותפח לצורה של גביע על מנת לאגור את הנוזלים בנרתיק בלי שידלוף. בהתאם לכך הוא שווק תחת הסיסמה "סופג אפילו את הדאגות".
בעקבות העלייה בדיווחים על מקרי תסמונת הלם רעלי אצל נשים שהשתמשו בטמפוני Rely, פרסם המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית אזהרה לציבור מפני השימוש בהם. פרוקטר אנד גמבל הורידה בתגובה את Rely ממדפי החנויות. ועם זאת, היה ברור שהם לא היו הגורם היחיד לתסמונת, שכן דיווחים על מקרי TSS הגיעו גם ממדינות שבהן הטמפון החדש לא שווק עדיין. בהמשך הוכח שהחומרים שמאפשרים את הספיגה המוגברת בטמפונים קשורים לסיכון המוגבר לחלות ב-TSS, בלי קשר למותג הספציפי.
אירוע כלל מערכתי
תסמונת הלם רעלי נגרמת בדרך כלל על ידי רעלן שמפרישים החיידקים סטפילוקוקוס אוראוס או סטרפטוקוקוס פיוגנס. החיידק הראשון פוגע בדרך כלל באנשים בריאים. לעומתו, זיהומי סטרפטוקוקוס פיונגס מתרחשים בדרך כלל אצל אנשים עם פצעים ודלקות עור שהיו נגועים בחיידק מלכתחילה. הרעלנים שהחיידקים הללו מפרישים גורמים להפעלה לא ספציפית והרסנית של מערכת החיסון. הדבר דומה לאירוע ביטחוני נקודתי שגורם לצבא למשטרה ולכל היחידות המיוחדות לירות לכל עבר ללא אבחנה.
תאי החיסון שמגיבים לנוכחות הרעלנים פועלים בדרך כלל באופן ממוקד ומבוקר נגד פולשים זרים, אבל בנוכחות הרעלנים הם מתחילים לפעול בצורה לא מבוקרת ומתמשכת. התוצאה היא פגיעה כלל מערכתית, שיכולה להתבטא במצב של הלם, קריסת איברים ואפילו מוות. טמפונים אינם הגורמים היחיד ל-TSS, והתסמונת יכולה לנבוע גם מפצעים פתוחים, כוויות, צנתרים מזוהמים ועוד.
התסמינים כוללים חום גבוה שמלווה בלחץ דם נמוך, חולשה ובלבול שיכולים להתקדם במהירות לקהות חושים, תרדמת, וכשל איברים מרובים. כשאישה חווה תסמינים במהלך השימוש בטמפונים, חשוב מאוד שתפנה בהקדם לטיפול רפואי, שכן התסמינים עלולים להוביל למוות מהיר.
הטיפול בתסמונת הלם רעלי כולל אנטיביוטיקה, עירוי נוזלים, שמירה על נתיב אוויר פתוח ותמיכה במערכות הגוף. במקרים מסוימים טיפול באמצעות מתן נוגדנים דרך הווריד יכול לעזור בנטרול הרעלנים. הנוגדנים הם חלבונים קטנים שיודעים להיקשר באופן ספציפי למולקולות כמו רעלני חיידקים ולנטרל אותן. אף שלא נעשו מחקרים מבוקרים שתומכים בטיפול זה, ניסויי תצפית הראו ירידה בתמותה של חולים שטופלו בנוגדנים לעומת אלה שקיבלו אנטיביוטיקה בלבד.
הרע במיעוטו
תסמונת הלם רעלי מזוהה מאוד עם השימוש בטמפונים, אם כי הם אינם הגורם היחיד לה. העלייה ב-TSS התרחשה בערך באותו זמן שיצרניות הטמפונים החלו להשתמש בארבעה רכיבים סינתטיים במוצריהם. כיום השימוש בהם אסור והסופג הסינתטי היחיד שמותר לשימוש בטמפונים הוא זהורית (Rayon), שמעורבב לעתים קרובות עם כותנה: "זהורית היא הטוב ביותר מבין ארבעה מרכיבים רעים, ששלושה מהם אסורים היום לשימוש מסחרי" מסביר המיקרוביולוג והפתולוג פיליפ טיירנו מאוניברסיטת ניו-יורק; "כל הסיבים הסינתטיים גורמים לייצור של כמויות גדולות של רעלנים שנספגים ברירית הנרתיק, שהיא אזור רווי בכלי דם וכלי לימפה". טיירנו היה זה שקשר את תסמונת ההלם הרעלי לרעלן המיוצר על ידי סטפילוקוקוס אוראוס, והראה שנוכחות סיבים סינתטיים קשורה לעלייה בייצור הרעלן.
סיבים סינתטיים סופגים יותר חלבונים הקשורים לווסת מאשר כותנה וכך מספקים "סביבה פיזיקלית-כימית מושלמת להפליא", כהגדרת טיירנו. "בנרתיק נמצאים בעיקר חיידקים אנאירוביים (שמסוגלים לחיות ללא חמצן), שבנוכחות הסיבים הסינתטיים של הטמפון הם מייצרים רעלנים".
טיירנו מספר שבמשך עשרות שנות מחקר הוא לא ראה מעולם מקרה של תסמונת הלם רעלי שפרצה בעקבות שימוש בטמפון שהכיל רק כותנה. "כותנה היא המוצר הטוב ביותר האפשרי", הוא מסכם.
עם זאת, כל הטמפונים יכולים לגרום לקרעים מיקרוסקופיים בנרתיק, שעלולים לפתוח פתח לחדירת רעלני חיידקים או חומרים אחרים לתוך הגוף. שימוש בתחליפים כדוגמת גביעונית ובחירה מושכלת של מוצרי ההיגיינה ובחומרים המרכיבים אותם, יחד עם שימוש נכון (לא להשאיר טמפון בנרתיק למשך זמן ארוך מדי) אמורים להפחית את הסיכון ל-TSS. עם זאת, חשוב להכיר את סימני האזהרה כדי לדעת לפנות לטיפול רפואי בזמן.
יעל גרופר היא דוקטורנטית במכון ויצמן וכותבת באתר מכון דוידסון