מי אני: שרי פינדק, בת 43 מכפר יונה, נשואה + 1, מנהלת מחלקת ממ"ד בחברת "שפר" תעשיות אלומיניום לבניין, מדריכת חדר כושר וספינינג בוינגייט. ופקידה בקבוצות התמיכה של שומרי משקל.
מי אני במספרים:
גובה: 1.52
משקל התחלתי: 92 קילו
משקל נוכחי: 45 קילו
תקופת השינוי: 13 חודשים
נקודת הפתיחה שלי: "נולדתי תינוקת שמנה, גדלתי להיות ילדה שמנה ואת הדיאטה הראשונה עשיתי כבר בגיל 14. כל דיאטה הייתה תמיד מלווה גם בספורט, אבל תמיד נשברתי מהר מאוד, מה שגרם לכל מה שירדתי - לעלות עם ריביות. הייתי אקורדיון קלאסי".
נקודת השפל שלי: "זה קרה כשהמשקל הראה 92 קילו. בקושי יכולתי לזוז, לנשום או לעשות דברים יומיומיים בסיסיים. זה גרם לי שלא לאהוב את עצמי, לא לצאת מהבית, ולהתבייש להיראות באירועים חברתיים. הייתי בדאון אמיתי וחסרת ביטחון עצמי. היו לילות שלמים שלא ישנתי ביחד עם בעלי באותה מיטה. הייתי מעמידה פנים שאני נרדמת בחדר של הילדה, ונשארת שם. לזכותו של בעלי ייאמר שהוא מעולם לא העיר לי על כך או פגע בי, אבל תמיד הדהדה בי המחשבה שכשהכרנו הייתי חתיכה, ותראו אותי עכשיו. הקש ששבר את גב הגמל היה כשהבת שלי ענבלי (היום בת 11.5) אמרה לי: 'אמא את שמנה, אני לא יכולה לחבק אותך". החלטתי שאני מפסיקה לרחם על עצמי, ולוקחת את עצמי בידיים".
הדיאטה שלי: "היה לי ברור שאני לא צריכה דיאטה. אני צריכה לשנות אורח חיים. התחלתי בהרצאות במסגרת של שומרי משקל, והקפדתי שלא לפספס שבוע אחד של שקילה ובנוסף שילבתי כושר. בשלב הראשון, הדבר היחיד שהגוף שלי היה מסוגל להכיל היו הליכות של שעה מדי בוקר. עם הירידה במשקל, שהקלה על הנשימה, שילבתי שעה נוספת של הלכדה גם בערב. ככל שהזמן חלף, התאהבתי בספורט, והחלטתי ללמוד חדרי כושר וספינינג בביה"ס למאמנים שבוינגייט. סיימתי והגעתי לכבוד מבחינת משקל, ובמקביל גם סיימתי את לימודיי בהצלחה והתקבלתי לעבוד גם בויניגייט".
עזרה קוסמטית: "אחרי שהגעתי למשקל יעד, נראיתי מיליון דולר עם בגדים. עם זאת, מאוד לא אהבתי לראות את עצמי בעירום מול המראה. היה לי הרבה מאוד עור עודף, ולא משנה כמה ספורט עשיתי, זה לא עזר למראה. פניתי לד"ר טלי פירדמן, רופאה המתמחה בכירורגיה פלסטיקה, ועברתי ניתוח להרמת חזה ללא סיליקון וניתוח למתיחת בטן. בינואר 2012 אני עתידה גם לעבור ניתוח להסרת עודפי עור בזרועות. אנשים לא מבינים מדוע אני זקוקה לניתוח הנוסף הזה, אבל אני עושה את זה אך ורק למען עצמי. אני שואפת לשלמות".
שמנה בראש? "ברור שכן. הבולמוסים לא עוזבים אותך, ועד היום הם לפעמים תוקפים. אבל אני עם היד על הדופק, ויודעת לשלוט בהם. וגם כשאני לעתים 'מועדת, החוכמה היא להתרומם שוב ולהמשיך הלאה במקום לשקוע בייאוש. אסור לי לשכוח שגם אנחנו בני אדם וגם לנו מותר. אם יש משהו שלמדתי בתהליך הארוך הזה הוא לא להתנזר, אבל גם לא לחזור אחורה".
נקודת השיא שלי: "השתתפתי פעמיים במיני טריאתלון, ובפעם השנייה זכיתי מקום ראשון. אבל מבחינתי השיא הגדול באמת נרשם כשסיימתי ריצת חצי מרתון 21 ק"מ, בפארק הירקון בת"א. המטרה הבאה שלי היא לרוץ במרתון שלם בשנה הבאה".
הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי למשקל כבוד: "תמיד אמרתי לבעלי שכשאני אהיה רזה, אני רוצה לעשות הרמת חזה, שכן אחרי הלידה והדיאטות, החזה שלי נהפך, סליחה על התיאור, לשקית שוקו. אחרי חצי שנה, ששמרתי על משקל כבוד והוכחתי לעצמי יציבות - הלכתי על זה".
הפריט הראשון שקניתי: "מה לא קניתי? כל המלתחה שלי בבית חדשה: מהנעליים (גם מידת כף רגל משתנה כשיורדים המון במשקל. בעבר הייתי מידה 38, היום אני מידה 36!!!) ועד הלבשה תחתונה. הרכישות שאני הכי גאה בהן הן השמלות והביקיני. היום אני הולכת רק עם שמלות".
גם לך יש סיפור הצלחה דומה? בין אם ירדת חמישה קילו עם חמישים: נשמח לשמוע את הסיפור שלך. כתבי לנו ל-women@mako.co.il