מעיין לוי, שחקנית ודוגמנית, העלתה בעמוד האינסטגרם שלה שאלה: "האם יש חלק בגוף שאתם מתביישים בו או לא מרוצים ממנו ולכן מסתירים אותו?", וקיבלה עשרות תגובות מגברים ומנשים שהודו שהם מסתירים את הבטן, הירכיים, הידיים, הסנטר – כל אחד ומה שמפריע לו.
"זה נגע לי במקומות עמוקים איתם אני מתמודדת כל חיי", סיפרה מעיין בתוכנית של פאולה וליאון, "מה שדיברתי עליו היה בעיקר שהתלבשתי שנים מתוך דיכוי ומתוך מה שראיתי, ולא מתוך מה שבא לי".
בעקבות התשובות שקיבלה, היא העלתה סרטון לאינסטגרם בו חשפה את כל מה שעבר עליה במשך השנים:
"שנים שפטתי בנות שהיו במשקל שלי והתלבשו כאילו 'לא מחמיא'", אמרה בסרטון. "'זה לא מחמיא לה שרואים לה את הבטן', 'זה לא מחמיא שרואים לה את הידיים, את הירכיים'. שנים הייתי מסתכלת ואומרת 'אני יודעת להתלבש איך שמחמיא', ולא ידעתי שדיברתי מתוך חוסר הביטחון שלי או מתוך הדיכוי שאני בעצמי חוויתי. למה אני, בחום של אוגוסט, שנים לא הרשיתי לעצמי לשים גופיה כי שנאתי את הידיים שלי?", המשיכה בדמעות, "אני עדיין לא מתה עליהן אבל אני לא מוכנה שיהיה לי יותר חם באוגוסט כי אני חושבת שכאילו אסור לי לשים גופיה".
"בעיני מי אנחנו צריכות להיראות טוב?", שאלה מעיין את פאולה וליאון, "אם אני בחורה ששונאת את הידיים שלה וחם לי בטירוף באוגוסט, למה אני לא יכולה ללכת עם גופיה? כי בעיני מי זה לא מחמיא? פה בדיוק יושבת בעיניי הנקודה, להתלבש מתוך דיכוי ותוכן שאנחנו צורכות, ומה יחשבו עליי והאם זה לא מחמיא וזה כן מחמיא. בעיניי אלה מושגים שגויים, אני צריכה להיות איפה שנוח לי ולא איפה שמחמיא".
איך זה שינה אותך? איך זה שיפר את חייך?
"קודם כל, אין קסמים ולא קמתי בבוקר 'סלף לאב' והכל טוב איתי. יש ימים קשים וזו התמודדות יומיומית בעיקר כשאנחנו מוקפים בתוכן מכל כיוון - אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק, שאומר 'תהיו יותר, תהיו פחות'. ממש ניקיתי תכנים גם מהשיח היומיומי שלי וגם מהשיח האינסטגרמי שלי".
זה גרם לך להרגיש יותר בנוח כשאת נפגשת עם בני זוג פוטנציאלים?
"הפסקתי להתנצל על מי שאני. אז הגעתי לכל מקום, בעיקר בעולם הדייטים, באיזושהי התנצלות: 'אני אבוא, אבל תדע שאני שמנה', או 'ראית את התמונות, ראית שאני שמנה?', כי זה נורא מפחיד. העולם הזה מושתת על אימג'ים".
אורנית יונה, דיאטנית קלינית ומנהלת מרכז דעת הגוף לטיפול באכילה רגשית, אמרה: "כל כך הרבה נשים וגברים סובלים, מתלבטים שעה מול המראה בבוקר, שונאים את עצמם, מתחילים את הבוקר עם שיח מבאס, וגם הרבה פעמים לא לובשים מה שהם רוצים ולא קונים בגדים בכלל. לא משקיעים בעצמם, בטח לא בטיפוח, כי 'לא מגיע לגוף שלי'. כשמדברים על דימוי גוף, אני חושבת שלאנשים יש פחד לעבוד על הנושא הזה. יש הרבה פחדים לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי, כי אם אני אקבל את עצמי אולי אני לא אשקיע בדיאטה ואני אעלה במשקל".
האם לקבל דימוי גוף זה אומר להזניח?
"ממש לא, להפך. כשאני מעריכה את עצמי אני נהנית מהגוף שלי ומסופקת ממי שאני, גם בלי קשר לאיך שאני נראית. כשיש קבלה עצמית בדרך כלל יש יותר אנרגיה, הבחירות הופכות להיות טובות יותר והערך העצמי שלנו עולה. זה יכול לבוא לידי ביטוי במערכות היחסים שלנו, בעבודה וגם באכילה. אני הרבה יותר אשקיע בעצמי, אתאפר, אעשה את הדברים שאני אוהבת, אוכל טוב, אעשה פעילות גופנית כשאני מרגישה טוב וחיובי עם עצמי".
כלומר מוטיבציה של שנאה עצמית ושל אשמה לא מובילה לתהליכים חיוביים בדרך כלל.
"בטח שלא. היא מובילה לאכילה רגשית ולמתחים, אין אנרגיה, הכל מעייף ומתיש".