עולם האופנה אולי מנסה להתמקד באסקפיזם - רוב התעשייה מתעסקת בטרנדים שנלבש השנה, ובמה נראה הכי אסתטי. ובכל זאת, הרבה פעמים הגבול בין אופנה לשמה לבין אמצעי להעברת מסר נוקב, הוא דק למדי. לפעמים הניסיון לצאת מהשבלונה יוצא מכוער וסר טעם, כמו למשל במקרה של המעצב הגרמני פטריק מור, שהעלה למסלול דוגמניות קירחות ומזוקנות. ולפעמים, כשאתה ממש מוכשר, שלא לומר צלם העל סטיבן מייזל, מדובר באמנות של ממש.
דוגמניות מתות בסתר
סטיבן מייזל הוא אחד הצלמים השערורייתיים בתעשייה. זאת לא הפעם הראשונה שהוא בוחר לזעזע את הממסד באמצעות דוגמניות יפות ואמירות חשובות. הוא זה שעומד מאחורי התמונות מתוך הספר "סקס" של מדונה, שם היא מדגמנת חופש מיני מוחלט א-לה ניינטיז, הוא גם זה שבחר לעשות הפקה אופנה עם ניחוח של כמעט אונס וניסה להעביר מסר על מדיניות הביטחון בארה"ב, פוסט נפילת התאומים. הפעם מייזל החליט שהאסון האקולוגי הגדול ביותר שאירע השנה במפרץ מקסיקו ראוי להתייחסותו, והוא צילם הפקה רחבה שבה דוגמניות שנראות מתות מדליפת הנפוט האיומה במפרץ.
אסון הנפט שאירע השנה בעקבות פיצוץ אסדת קידוח, הביא לדליפה של מיליוני חביות נפט לתוך הים במפרץ מקסיקו. בצילומים, המתפרשים על 24 עמודי כרומו במגזין, הדוגמניות מוטלות על הסלעים, משוחות בכתמי שמן, כאילו היו ציפורים גוססות. בתמונה אחת, המזעזעת מבין כולן, נראית הדוגמנית קריסטן מק'מאני כשהיא משתעלת ופולטת מים מזוהמים מפיה, בדומה לבעל חיים גוסס שלוקח את נשימתו האחרונה. התמונה עצמה יפהפייה ואמנותית, אם כי מעוררת רגשות מעורבים.
האם מדובר במסר חברתי גרידא, או שמא זאת הפקת אופנה מסחררת ואמנותית? הפקות אופנה נועדו להוות השראה, לעורר, לרגש וליצור פרובוקציה. האם סטיבן מייזל חצה את הגבולות והלך עם האמת שלו רחוק מדי? אחרי הכל, אם אחת המטרות בפרויקט הזה היא גם למכור לנו בגדים או לייפסטייל, אז לא רק שהיה קשה לראות אותם (יכול להיות שהאאוטפיטים המצולמים נראו מדהים לפני שהתערבבו בכתמי נפט שחורים), הרי שכל התוצאה מעוררת הרבה יותר מדי זעזוע מכדי שנלך לעשות שופינג. מצד שני, למי בכלל יש כסף לבגדים שמייזל מצלם?