השבוע הוכיחו לנו הניו יורקרים שהם לא רק טובים בדיבורים, הם גם חזקים במעשים. כי עם כל הכבוד לזה שבכל שני וחמישי יוצאת ידוענית אחרת בהצהרה לאומה עד כמה אנורקסיה רעה לנו וכמה זה חשוב לחיות בריא ולאכול טוב, אין לזה שום משמעות כל עוד תעשיית האופנה ממשיכה להנציח את מידה 34 ומטה על המסלולים ובמגזינים.
אבל ראו זה פלא, בוויקאנד האחרון נערכה בניו יורק תצוגת אופנה לנשים מלאות במקומות הנכונים. מה שאומר דוגמניות עם טליה וציצי ואגן וירכיים. את יודעת – כמו שאת רואה במראה כל יום. כי בין מיליוני הנשים שמסתובבות בכל יום במנהטן, יש לא מעט מהן שעוטות את מידה 44 ורוצות בגדים. ואם יש משהו שרחוק מלהיות במיתון, זה השוק למידות גדולות, במיוחד בארצות הברית.
פראדה יקרה, תפסיקי לשלוח לי מידה 0 בבקשה
הבשורה אכן שתצוגת אופנה שעל מסלולה צועדות נשים נורמליות שמחה וחגיגית, אבל השאלה היא אם עולם האופנה מוכן לזה. בבריטניה כבר עושים קולות של סלידה מדוגמניות כחושות זה מכבר. לאחרונה שמענו על עורכת "ווג", אלכסנדרה שולמן, שהרימה קול צעקה והצהירה שהיא לא מתכוונת לעשות שימוש בכל מידות ה-0 למיניהן שמגיעות ללשכתה. במכתב רשמי שמסרה למעצבים על כמו ג'ון גליאנו, ורסאצ'ה, פראדה ועוד, כתבה כי הפריטים שנשלחים אליה מתאימים לגופות מאוד זעירים, כאלה שמחייבים את המגזין להעסיק "דוגמניות בעלות עצמות בולטות, נטולות חזה, אגן וירכיים". במקום, מבקשת כעת שולמן לתור אחר דוגמניות "גדולות" יותר.
הצעד הגדול הזה הוביל לשלל שבחים לשולמן מקרב התעשייה. מצד שני, גם נטען שמדובר במעגל אכזרי, שגם מי שרוצה לשבור אותו מתקשה לעשות זאת. הדוגמניות שנשלחות מהסוכנויות הן לרוב כל כך צעירות, שהן טרם פיתחו את הקימורים המבוקשים והציצי הדרוש. עם זאת, מדובר בצעד גדול מאוד שנעשה על ידי אחת הנשים המשפיעות ביותר בתחום וללא ספק מהווה אבן דרך במאבק נגד הרזון.
עוד אחת שמבקשת לתמוך בפעולה היא דיאן דניס, בלוגרית בריטית בת 33 ששמחה לבשר כי הקימורים לגמרי חזרו לאופנה. לדבריה, המידה הממוצעת בקרב האישה הבריטית היא 44. בחנויות שברחובות לונדון אמנם לא ממש מתחשבים בהכרזה הדרמטית של דניס, אבל היא מביעה תקווה שתצוגת האופנה בניו יורק והשתלבותה של הזמרת בת' דיטו בעולם האופנה (היא תשיק בחודש הבאה קולקציה שלמה במידות 40 ועד 62), תוכל לשנות, שלא לומר להרחיב ולהגדיל, את הנוף בחלונות הראווה.
גדול זה יפה. גדול מדי זה רע
אבל אולי כדאי לחכות עם החצוצרות והבלונים. מצד אחד, הקבלה על מסלולי האופנה מבורכת ונכונה, מצד שני להתהלך במידה 60 זה ממש לא מומלץ מבחינה בריאותית. סקר שנערך בבריטניה מטעם אתר הבריאות נופלד בקרב 2,000 איש, מצא שלמעלה ממחצית האוכלוסייה הבריטית סובלת מעודף משקל חמור (אוביס). חמישית מהמשתתפים טענו כי על אף היותם כאלה, אין בכוונתם לרדת במשקל ושמינית מהם אף הגדילו לומר שהעובדה שהם כאלה לא מטרידים אותם כלל וכלל.
פרופסור מייקל מק'מאהון מטעם נופלד מדגיש כי העובדה שבחורה כמו בת' דיטו הופכת למודל חיקוי היא מסוכנת ורעה. "ההצלחה הגוברת של כוכבים שמנים, במיוחד בתעשיית הבידור והמוזיקה, גורמת לציבור לחשוב שעודף משקל הוא דבר נורמלי. הסכנה בכך היא שהמעריצים שלהם לא ייקחו ברצינות את סוגיית המשקל כפי שיש להתייחס אליה". ואנחנו אומרים, קיצוניות זה אף פעם לא מקום טוב להיות בו. מידה 0 מסוכנת ומפחידה בדיוק באותה מידה כמו המקבילה הגדולה שלה. אז בנות, נא להפעיל שיקול דעת.