הקימורים חוזרים לאופנה
כבר תקופה ארוכה אנחנו מלקטות בהתרגשות כל פירור מידע על שובן של המידות השפויות, ונזהרות לא להכריז על הטרנד בראש חוצות, פן ייעלם כלעומת שבא. אבל עכשיו, כשאנחנו משפשפות בארכיון של השנה החולפת, נראה שאולי היינו זהירות מדי.
בין הרגעים המשמחים של 2009 זכור לטובה מכתבה הזועם של אלכסנדרה שולמן, עורכת ווג הבריטי, שביקשה ממעצבי העל להפסיק לשלוח ללשכתה עיצובים במידות 0; הופעתה של וויטני תומפסון, זוכת העונה העשירית של הטופ מודל הבאה, במלוא קימוריה הנשיים (מידה 42) על מסלול שבוע האופנה בניו יורק; קטלוג קולקציית החורף של מנגו בכיכובה של סקרלט ג'והנסון החושנית; הפקת האופנה של אדל, זמרת הסול העסיסית, ב"גיליון הגוף" השנתי של מגזין ווג האמריקאי - וכל זה עוד לפני שהזכרנו את הבאזז סביב בת' דיטו, סולנית "גוסיפ" השערורייתית, שהפכה לאקססורי תצוגות לוהט הודות לגזרה דשנה של למעלה מ-100 מקילו.
אז נכון, עולם האופנה עדיין כרוך אחר דוגמניות מידה 34 ומגזיני הרכילות ממשיכים להנציח בקנאות כל צלע ואגן שצועדים על השטיח האדום, אבל מבחינתנו השנה החולפת בהחלט הביאה משב מרענן של שינוי. סקפטיות? היי, אפילו הגברים מסכימים איתנו.
תוציאי את החותלות מהבוידעם, האייטיז שוב כאן
יש הרבה דברים טובים להגיד על האייטיז. למשל: "היה נחמד לצאת מהבית ביום שיער גרוע ולקבל על זה מחמאות", או "כשהיינו עייפים תמיד יכולנו לתפוס תנומה קלה על כרית הכתף של המעיל". אבל לומר שהעשור המופרך ביותר שידעה האופנה מצדיק את הרנסנס שהוא חווה השנה זה כבר לגמרי מוזגם. על שום מה ולמה החליטו מעצבי האופנה העילית להעניק לכתפיים המודגשות, הניטים, וצבעי הניאון המסנוורים עדנה מחודשת? האם זהו העונש על חטאי העשור – סקיני, קרוקס ומכנסי חיתול – שאימצנו בלי בושה? או שמא זאת בדיחה פרטית שהלכה רחוק מדי?
נרצה או לא נרצה, האייטיז ללא ספק העלו עשן השנה – ולא רק על המסלול. ליידי גאגא, ריהאנה, ויקטוריה בקהאם וביונסה נתפסו השנה בז'קטים נפוחי כתפיים, כפפות גזורות, תחרה, וחצאיות עור, ואילו נינה שלנו אימצה בחום את מראה העיניים המעושנות עם הליפסטיק אדום. ואם את כבר מכניסה את הטרנד הזה הביתה, נסי למזער נזקים ולשמור על מינימליזם. שלא תגמרי ככה בטעות.
אייקון השנה: מישל אובמה
אם 2008 הייתה השנה של ברק אובמה, אז 2009 הייתה ללא ספק השנה של אשתו. לא בכדי זכתה הגברת הראשונה בתואר מתלבשת השנה של וניטי פייר, והייתה מקור השראה לספר "מיסיס או" המתעד את מיטב האאוטפיטים של מישל מהיום שבו הפכה לאשת הנשיא. ההתרגשות כזו לא נרשמה מאז ז'קלין קנדי, ולעניות דעתנו, לגמרי בצדק.
מישל אובמה ניחנה בטעם סולידי משובח הבא לידי ביטוי בבחירות צבעוניות מעניינות, שמלות מחויטות שמדגישות את גזרתה הנאה, סיכות וינטג', שרשרות פנינים, קרדיגנים קלילים, חליפות מכנסיים וחולצות נטולות שרוולים החושפות את סימן ההיכר שלה – זרועות מוצקות וחטובות לתפארת הבית הלבן. כשהיא משלבת בין עממי ליוקרתי, הצליחה הגב' אובמה להוכיח שגאפ ושאנל יכולים להתקיים בהרמוניה באותה מלתחה. היא העניקה למעצבים צעירים כמו ג'ייסון וו ואלכסנדר וונג פוש רציני לקריירה, והפכה ליקירתם של מייקל קורס, ראלף לורן וטאקון. וכמובן, בל נשכח את סנסציית השורטס המפורסמת. פוליטיקה ואופנה מעולם לא נראו יותר טוב.
הטרנד המצמרר של השנה: ערפדים
דרקולה משמין מנחת: ערפדים מעולם לא היו רותחים יותר. הבאז סביב מותחן הנעורים twilight השאיר את חותמו על המסך הקטן (דם אמיתי, חצויה), אבל זה כלום לעומת סערת הסטיילינג שהוא חולל בתיקי האיפור ובמלתחות. פתאום כולן מחזיקות לפחות שפתון אחד בגוון מדמם, ולא יוצאות מהבית בלי שכבת מסקרה נדיבה שמבליטה את הפנים החיוורות; תכשיטים בהשראה גותית נמכרים בכל חור, ומלבושים רומנטיים-קודרים דוחקים את הג'ינס הוותיק לפינה. כמו כל טרנד פרובוקטיבי, גם המראה הערפדי עשוי להפוך במהרה לגימיק ליצני ומאוס, אבל בינתיים אנחנו עדיין חזק בקטע. אחרי הכל, שחור זה מרזה ושפתיים אדומות הן קלאסה.
כריסטיאן לקרואה פושט רגל
האיש שהמציא את חצאית ה"פוף" (כזו שיוצרת צללית תפוחה ותיאטרלית המדגישה את דקיקות המותן), ועיצב עבור האירועים המשמעותיים בחייהן של מדונה, קתרין זיטה ג'ונס, כריסטינה אגילרה והנסיכה דיאנה המנוחה – סגר השנה את הבאסטה בתצוגת סיום מרגשת שנערכה ביולי האחרון הפריז.
אחרי תקופה ארוכה של קשיים כלכליים, באה פרשיית החובות של לקרואה לקיצה, כאשר המשקיעים אחרו את הרכבת והמעצב הוותיק נאלץ להכריז על סגירת ליין הנשים שלו. באקורד פרידה רומנטי משהו, נרתמו החייטים והדוגמניות שעבדו איתו להעלות קולקציה אחרונה ללא תשלום, ומספרים שמי שנכח בתצוגת הרקוויאם הזו יצא ממנה בעיניים נפוחות. הסיפור הזה, שבהחלט מהווה אבן דרך בעשור שחלף, הוא הזדמנות להיזכר בסגנון התיאטרלי של לקרואה, במשחקי הצבעים הנועזים שלו, ובסגנון האקלקטי המיוחד שאפיין אותו. פרישה נעימה, כבר מתגעגעות.
קלאודיה שיפר פורשת מהמסלול
בדיוק לפני שנה הכרזנו על שובן של הסופר מודלס המיתולוגיות, אותן אמזנות גבוהות וכל-יכולות שנחשבו בשנות התשעים לקליקה יוקרתית בסדר גודל של כוכבות הוליווד הצעירה של ימינו. בעידן שבו דוגמנית בת 23 נחשבת לזקנה בלה, שובן של נעמי, לינדה וכריסטי היה הוכחה מבורכת לכך שגם בגיל 40 אפשר לדגמן בלי להניד עפעף. אלא שהקמבק של חברותיה לתהילה לא שכנע את קלאודיה שיפר, הגרמנייה בעלת המבט הצלול ועור הפורצלן שהייתה לסמל הניינטיז, להמשיך לקרוע את המסלול. היפיפייה בת ה-39 שעדיין עושה שאנל ומצטלמת בעירום כאילו זה עתה מלאו לה 16, החליטה השנה שנמאס לה מתצוגות אופנה. אי לכך היא שחררה באוקטובר הודעה רשמית על פרישתה מהמסלול, ואף הוסיפה שהיא ממש לא הולכת להתגעגע לזה. חבל, אנחנו דווקא כן.
הכי משפיעים: שאנל ומייקל
שתי דמויות שונות בתכלית צבעו את האופנה של 2009: הראשונה היא קוקו שאנל, האישה והאגדה, מי ששחררה את הנשים מעול המחוך, הלבישה אותן במכנסיים וקרדיגן, והעניקה להן את חברתן הטובה ביותר – ה-LBD (השמלה הקטנה השחורה). השנה, לא מעט בזכות סרטה של אן פונטיין, קיבל הסגנון האלמותי של שאנל אינטרפרטציות מכל בתי האופנה הגדולים, כמו גם מרשתות עממיות כמו קסטרו וזארה. שרשרות פנינים, סיכות דש זהובות, תיקי קלאץ', שמלות שחורות ובלייזרים נשיים תפורים היטב בלטו במיוחד בסתיו 2009, וממשיכות איתנו ל-2010.
הדמות השנייה שהטביעה את חותמה האופנתי על 2009 מגיעה מהקצה השני של הסקאלה: אם שאנל הייתה סמל לאיפוק ואלגנטיות, הרי שמייקל ג'קסון המנוח ייצג את ההיפך המוחלט – נוצץ, מבריק, גדול מהחיים. מאז מותו הטרגי של מלך הפופ הפכו הפאייטים, המקטורנים הצבאיים, משקפי הטייסים, בגדי העור ונעלי הג'ז לפריטים מבוקשים בכל בית. אגב, השפעתו של מייקל על המלתחה ניכרת בתקופה האחרונה בעיקר בשמלות המיני המנצנצות – בחירה מנצחת לערב הסילבסטר הבא עלינו לטובה.